הכנס השנתי השני של גולדה, שעסק בסוגיות הייחודיות של נשים המנהלות עסק, התקיים ביום שלישי שעבר והיה הצלחה. ואיך אני מודדת הצלחה? יש, כמובן, מדדים מספריים ברורים וחדים שכולנו מכירות. אבל אני רוצה לשים את הדגש כרגע דווקא במקום אחר: כשאני יודעת שהאולם היה מלא, ובסופו של יום יצאו ממנו נשים שמספרות לי שגם לקחו איתן משהו להמשך דרכן, וגם נהנו מאוד במהלך היום – אני יודעת שהיה מוצלח.
איך כנס נולד מתישהו זה נולד, הרצון לקיים כנס. כחלק מהתפיסה הכוללת של גולדה, המציעה מידע במגוון רחב של ערוצים ותחומים לנשות עסקים, אני מאמינה שמכנס ניתן להפיק הרבה. יש בזה משהו מאוד מפרה. גם מידע הניתן מהדוברות בכנס, גם ההכרות, והפוטנציאל לשיווק ולשיתופי פעולה בין המשתתפות, וגם החיזוק שמקבלת כל אחת מעצם העובדה שהיא לא לבד ושהדרך שהיא עוברת היא דרך נכונה.
בחודשים שקדמו לכנס עבדנו קשה, כל צוות גולדה. זה כולל רעיונות ושיחות ותיאומים ופגישות ונסיונות וביטולים ודגימות ובדיקות ונפילות וקימות מחודשות… עד שלאט לאט נרקמו העור והגידים, והכנס נולד. כשמכרנו את כל הכרטיסים לכל המקומות שהיו באולם, ושיחות המשיכו להיכנס, ורשימת ההמתנה הלכה והתארכה, ידעתי שאנחנו במקום טוב.
כמו תינוק ההתרגשות של בוקר הכנס היא מעוררת. להגיע למקום שערוך כולו לקראת המפגש, לפגוש את הצוות, לדאוג שהכול יהיה מוכן ויעמוד במקום. ולאט לאט מתחילות להגיע באות הכנס, ובלי לשים לב פתאום חדר הכניסה כבר מלא מפה לפה ועל שולחן התצוגה מוצגים עשרות כרטיסי הביקור והעלונים של כולן, והרחש הנעים של השיחות והמפגשים מחמם את הלב. שעה של מינגלינג על כוס קפה ומאפה, ואנחנו מתחילות.
זה מתחיל מבפנים מרגש לעמוד על הבמה מול אולם מלא נשים יזמיות. יש בזה אנרגיה שמזרימה בחוזקה את הדם בגוף. אני מקבלת את פניהן, מודה למי שמגיעה לו תודה, מוסרת את קווי המתאר של היום הזה, מאחלת לכולן הנאה ומפנה את המקום לדוברות.
אחר כך יוצא החוצה
הילה אוביל ברנר – יזמות: מבט נשי
מקימת Whitesmoke ו-keydownload, וכן את המיזם החברתי “יזמיות”, דיברה על הפן הנשי ביזמות. דרך הסיפור האישי שלה, הילה הדגישה מספר נקודות שחשוב שכל יזמית תזכור:
* רעיון טוב לא מוכר את עצמו. כל יזמית צריכה לדעת למכור את הרעיון שלה.
* עסק הוא דבר דינאמי. יש לו עליות ויש לו ירידות ולפעמים אפילו נתקעים. חשוב לזכור שזה לא סוף, זה רק שלב בדרך.
* אין זמן טוב או לא טוב להקמת עסק, וניתן להקים עסק גם בשלבים מבוגרים.
* בשביל להקים עסק צריך כסף, אבל לא חייבים המון כסף. הבשורות הטובות הן שאנחנו, כנשים, טובות יותר בגיוס כספים. אנחנו מפוקסות יותר, רגשיות יותר ומבינות טוב יותר מי עומד מולנו.
והילה מסכמת עם מסר כולל ובסיסי: יזמות זה אולי מסלול חיים שלא נכון לכל אחת. אבל מי שרוצה את זה, אוהבת את זה, חולמת את זה – לעולם לא תהיה מאושרת בלי זה.
חוה ניסנבוים – לנהל עסק מצליח
כיועצת עסקית ומקימת גולדה-בית לנשים בעסקים, הצגתי את מתודולוגיית החוליות שלי לניהול עסק מצליח.
– המוצר – על איזה צורך הוא עונה? איזו בעיה הוא פותר ללקוח?
– קהל היעד – הקהל שהעסק שלי יוצר עבורו ערך.
– הפצה – איך המוצר שלי מגיע לידיעת קהל היעד?
– כסף – מהי יחידת הרווח שלי? מהו המודל הכלכלי שלי?
– אני, בעלת העסק – מהן המלכודות שלי, והאם אני נופלת לתוכן?
ניהול עסק מצליח מחייב התייחסות מתמדת לכל החוליות האלה. העבודה הזאת, כמובן, אף פעם לא נגמרת. כל פעם נשים את הדגש על חוליה אחת, ומשזו תשתנה, תגדל ותדייק את עצמה, ישתנו מולה שאר החוליות ונלך לטפל גם בהן. כך אנחנו כל הזמן מכווננות ומשתפרות, מעוררות מודעות אצל הלקוח ומושכות יותר ויותר לקוחות.
רויטל הנדלר – כל החלטה לגופה
מקימת אולג’ובס, שגם ניהלה את הארגון לאורך שנים, דיברה על קבלת החלטות בדרך להצלחה.
גם רויטל דיברה דרך העסק שהיא הקימה. “הייתי צריכה לחפש עבודה וזו לא הייתה חוויה מהנה. לא הבנתי למה אף אחד לא אוסף את כל מודעות הדרושים לאתר אחד מרכזי. לאט לאט זה נראה לי ממש חוצפה שאין מקום שבו אדם יכול לבחור מבין כל מה שקיים. לא התכוונתי להיות בעלת עסק של 50 מיליון דולר ו-250 עובדים. בסך הכול רציתי שיהיה אחרת, בשבילי ובשביל אחרים. וזה הפך להיות כל כך חשוב לי, שיהיה דבר כזה בעולם, שבאמת הייתי מוכנה להתאבד על זה”.
אחד המסרים העיקריים של רויטל עסק בדיוק בזה – החזון, ה”למה” של העסק. כל עסק שרוצה להצליח חייב שיהיה לו חזון שיהיה חשוב יותר מהכול, היא אומרת, ובמיוחד כשמדובר בעסקים של נשים.
הדס גולדשטיין – באותיות שיווק לבנה 
המייסדת והמנכ”לית של און לייף, אתר התוכן והאקטואליה לנשים, הציגה את לוח הפרסום של האתר.
און לייף הוקם מתוך חזון של קידום נשים, והיום הוא מגיע ל-320,000 נשים בחודש.
הדס הזמינה את כל הנוכחות להקים לעצמן מיני-סייט במסגרת לוח הנשים ועסקים של און לייף. הלוח הוא פלטפורמה שיש בה הרבה אלמנטים חינמיים, ולצדם גם שכבה של מנויות משלמות, שיכולות להשתמש בכלים נוספים לקידום העסקים שלהן, כשהכול נעשה מתוך חשיבה על עסקים קטנים והתאמה ספציפית לנשים.
יעל ארד – חלומות גדולים ועבודה קשה
זוכת המדליה האולימפית הראשונה של ישראל, אשת עסקים כיום (“מוגאבי”), דיברה על מצוינות בעסקים ובספורט.
בהרצאה מרתקת, ששילבה, כמובן, את הסיפור האישי מעורר ההשראה שלה, יעל הציגה את משולש ההצלחה שלה:
* כישרון – הבסיס של העסק המצליח חייב לשבת על הכישרון של בעלת העסק, הדבר שהיא טובה בו. לא כדאי להתחיל עסק בשביל להוכיח משהו למישהו, בתחום שאינו התחום שאת “שוחה” בו.
* עבודה קשה ומשמעת עצמית – אם הכישרון הוא הפוטנציאל, אז העבודה הקשה היא מה שיהפוך את הכישרון הזה ליכולת.
*חוסן מנטלי – בשביל להצליח, צריך לפתח את האמונה ביכולת שלי, את ה”מגיע לי”. אין מועד ב’. זו יכולת נרכשת, שנלמדת תוך כדי תנועה, בתוך ההתמודדויות.
וכולם שמחים
הסטנדאפיסטית נויה מנדל סיפקה את האתנחתא הקומית המצוינת של הכנס. נויה הופיעה עם סצינות קורעות מצחוק מתוך עולמן של נשים ובעלות עסקים, חלק מהתכנית שאיתה הופיעה, “נויה יוצאת מהכלים”.
נויה כבשה את כולן. הסצינות שהיא מציגה מדויקות, והיו נשים שאמרו “זה כאילו היא ישבה אצלי בערב בבית”. רעמי הצחוק הרעידו את החלונות באולם. גם הנשים הרציניות ביותר לא עמדו בקסם ובחן שלה, ובחדות שבה היא תופסת בדיוק את המקומות שכולנו מתמודדות איתם: הבעל שמגיע הביתה בערב ונרדם מול הטלוויזיה, הנטייה של כולנו לדאוג לאחרים לפני שאנו דואגות לעצמנו, או הסוגיה הגורלית של נשים שעובדות מהבית: להתלבש או לא להתלבש, זאת השאלה.
* ופתאום איזה יופי, הוא הולך לבד כי פתאום, כשזה זורם, זו ההרגשה: הוא הולך לבד. כל ההכנות מגיעות לשיא, ופתאום זה בחוץ, זה אצלכן, שלכן. ויש לזה את הקצב שלו ואת הדגשים שלו ואת המקומות שלוקחים יותר זמן או פחות זמן. זה שלכן. ואני יכולה רק להתבונן ולראות שאתן מקבלות ואתן נהנות, ולשמוח על כך.
אני מזמינה אתכן לשתף כאן ולכתוב מה הדבר האחד העיקרי שלקחתם מהכנס ותלכו איתו הלאה לחיים העסקיים שלכן. אני מאמינה שמיקוד כזה יכול גם להועיל לכל אחת שעוצרת לרגע לתת על זה את הדעת, וגם להאיר לאחרות נקודות שאולי לא חשבו עליהן.
שמחתי מאוד לפגוש את כולכן, ונתראה בשנה הבאה.
שלכן, חוה
צילום הכנס: לירון ברייר
וזו כמובן רק רשימה חלקית של המטלות ביום שגרתי בחייה של אמא עובדת. בכל רגע נתון נדמה שיש עוד מישהו, שצריך ממני משהו.. אז איך הגענו לג'אגלינג הבלתי אפשרי הזה? והאם ניתן לנהל אותו?
