בית בלוג עמוד 9

רצות ומודדות

רצות ומודדות_הצבת יעדים
רצות ומודדות_הצבת יעדים

מאת: חוה ניסנבוים, יועצת עסקית, אתר גולדה.

"איך היה מירוץ כפר סבא?" שאלו אותי הסובבים.

"מצויין", עניתי עם חיוך רחב ומסופק.

השעון בסוף מסלול הריצה הראה שעה ו 27 דקות ( 1:27), זמן כמעט כפול מהקצב הרגיל שלי ל- 10 ק"מ.

 "מצויין?!"

כן. מייד אחרי חצי מרתון עמק המעיינות, 4 חודשים לפני מרוץ כפר סבא, כתבתי סטטוס בקבוצת הפייסבוק בעיר מגוריי 'מאמות בכפר סבא'. הצעתי למאמות בקבוצה להתאמן יחד למירוץ כפר סבא. סיפרתי על החוסן שהריצה מעניקה לגוף ולנפש ורציתי להעביר את זה הלאה, בהתנדבות.

 הקשר בין ייעוץ עסקי למרוץ כפר סבא 2017

במהלך 4 חודשים, מדצמבר 2016 עד מרץ 2017 נשים שלא רצו לפני כן הגיעו פעמיים בשבוע בשעה 06:00 בוקר לאיצטדיון, כשהשעון בכניסה מודד חורף אמיתי: טמפרטורה של 5 מעלות צלזיוס.

התאמנו יחד למירוץ – מ- 300 מטרים עברנו ל 600 מטרים ומשם לקילומטר וחצי. עד שהגענו 10 ק"מ. למירוץ הגענו 4 נשים, כל אחת עולם ומלואו.

אינסוף מוטיבציה ויכולת. נראה היה שהעולם קטן מלהכיל את כל האנרגיה הטובה שנוצרה.

 

לא מצויין?

הגענו למירוץ כפר סבא. במירוץ, רצתי 5 ק"מ עם אחת, חזרתי לאחור כדי לרוץ עם מישהי אחרת שרצה לאט יותר, ושוב רצתי לאחור במסלול כדי לרוץ עם השלישית שתוך כדי המירוץ נפצעה בברך.

 

רצות ומודדות_הצבת יעדים
רצות ומודדות_הצבת יעדים

אז מה המסר ומה אפשר ממנו ללמוד ממנו על ניהול עסק?  

או: איך כל זה קשור לייעוץ עסקי?

הפוסט הזה עוסק בהערכה ומדידה. היעד למירוץ הוגדר בפוסט שפרסמתי בקבוצת הפייסבוק 'מאמות בכפר סבא': להעביר את העוצמה שיש בריצה לנשים נוספות. עשינו וי על היעד הזה. איך מדדתי את היעד הזה? קבוצת נשים רצה את המסלול של 10 ק"מ בכפר סבא. 

בעסק, עלייך להעריך את העסק בצורה ברורה ומדידה, לכל הנוגעים בדבר, בראש ובראשונה את.  

בעסק יש מדדים כלכליים, תפעוליים, מדדים של השגת הייעוד, יש בעלות עסקים שמדברות על מדידה של ההתנהלות ומאחלות לעצמן שנה של מיקוד והתמדה.  אחרות מעריכות את העשייה וההתקדמות שלהן על פי מידת היוזמות העסקיות. 

לאחת, תוצאה טובה בעסק היא עיסוק במה שהיא אוהבת ולא שורת רווח הכלכלית.

אני פוגשת נשים רבות כל כך שפורשות מארגונים ציבוריים לאחר קריירה ארוכה ועשירה (ופנסיה תקציבית). בפרק ב' כעצמאיות הן מודדות את עשייתן על פי מדד האושר.

רוב הנשים שאני פוגשת משלבות בין שורת רווח חברתית (עשייה לטובת הכלל) לבין שורת רווח כלכלית.

גם בין אלה המודדות את שורת הרווח הכלכלית יש דיפרנצציה –  יש שבסולם הרווח הכלכלי מתכננות להגיע ל- 8000 ש"ח מדי חודש ויש ששואפות לטפס גבוה יותר ל- 80,000 ש"ח. 

טוב, אז הבנתן את המדדים שהגדרתי במירוץ כפר סבא. והבנתן שלא מדדתי את כל המדדים (לא מדדתי את זמן הסיום). 

במדד העברת העוצמה לנשים אחרות, ניצחתי. אף קיבלתי מדליה. בתמונה, מדליה שהכינה עבורי אחת המתאמנות, זוהר תדמור.

מדדים - ייעוץ עסקי וריצה

איך רווח עסקי יכול לייצר מהפכה חברתית – ראיון עם רויטל הנדלר

רויטל הנדלר היא יזמת סדרתית. החל מאולג'ובס, אותה יזמה ומנכלה במשך 7 שנים, דרך המיזם workwithme, שותפות בהקמה ובפיתוח של בריזומטר, אשר זכתה בפרס הסטארטאפ המבטיח בעולם בשנת 2014 ושותפות בניהול המחזור הראשון של Tech for Goodאקסלרטור ליזמים בתחום הסטארטאפים החברתיים. כיום היא מנטורית לסטארטאפים חברתיים, כאשר תהליכי ייעוץ עסקי של הנדלר מבוססים על התפיסה כי ליזמות איכותית חייבות להיות שתי שורות רווח: עסקית וחברתית.

כאשר רויטל הנדלר, יזמה והקימה את AllJobs  בשנת 2005, היא לא דמיינה את עצמה כאשת עסקים גדולה. כאשר שנה וחצי לאחר הקמת החברה, היא נמכרה למשקיעים תמורת 70 מיליון ש"ח, ניתן בהחלט היה לזקוף לזכותה של הנדלר הצלחה עסקית מרשימה. רויטל נשארה מנכ"לית של החברה במשך 7 שנים, וכשפרשה פנתה לטפח יותר את חייה האישיים והמשפחתיים. כיום, כאמא לזוג תאומים צעירים ובנוסף שותפה לגידול בנותיו של בן זוגה, דמות אשת העסקים הופכת להיות מורכבת יותר.

הנדלר רואה חובה גדולה בבחירה באמהות ובהשקעה בילדיה, כדי לגדל ולטפח דור עתיד שמח, בריא ומאוזן. עם זאת, תשוקתה לעולם העסקי בעינה עומדת, והיא מממשת אותה בטיפוח הדור הבא של יזמים. מתוך תפיסה כי "כסף אמנם יכול לעשות טוב, אבל טוב בהחלט יכול לעשות כסף", היא מספקת ייעוץ עסקי למיזמים חברתיים, ונותנת שירותי מנטורינג ליזמים. מטרת תהליכי הייעוץ לייצר את שורת הרווח הכפולה – זו העסקית וזו החברתית.

revital hendler 1

האם מותר למיזמים חברתיים להיות ריווחיים?

הנדלר מספרת: "מגיעים אליי יזמים ואומרים לי, 'הקמתי קהילה כי רציתי לתקן עוולה חברתית'  אז בבוקר הם עובדים כשכירים ובערב מנהלים קהילה בפייסבוק. קהילה של 20 אלף אנשים שמעוררת הרבה מאוד תשומת לב. הבעיה היא שאי אפשר להגדיל את היוזמה כי אין שם פרנסה. אז הם עובדים במשרה מלאה כי צריך גם להחזיק משפחה והקהילה מתחילה להתעצבן כי היא רוצה תשובות ומייד. ייעוץ עסקי של יזם כזה עוסק בבניית מודל עסקי. אנו מחפשים איך המיזם יכול להרוויח כסף כך שהיזם יוכל  להתפטר מהעבודה ובאמת לתת לקהילה. בשיחות הייעוץ עולים דברים כמו זה שכסף זה דבר מלכלכך, כשבעצם כסף לא מלכלך כלום. כסף הוא אנרגיה. אם אתה משתמש בה בהוגנות, היא תאפשר לך להגדיל את הנתינה לעזור ליותר אנשים ולהפוך את העולם הזה לטוב יותר."

האפשרות להפוך את העולם לטוב יותר, טמונה על פי הנדלר בתפיסה הניהולית. "כמעט כל סטארטאפ", היא טוענת, "יכול להיות חברתי. למעט אולי חברת טבק", היא מסייגת, "זה תלוי במודל העסקי על פיו מנהלים את החברה. באולג'ובס לדוגמה חיפשנו לתת שירות של שדרוג קורות חיים. חיפשנו בחוץ הרבה זמן ואף אחד לא היה מספיק טוב לנו. החלטנו להקים את השירות הזה בבית. התחלנו משני עובדים, אבל ראיתי שזה לא מצליח להיות רווחי. ביקשתי שינסו ליצור ביחידה הזו רווח בלי שמייקרים את השירות ללקוח. אחת העובדות אמרה: תגידי לי, את עם כל הדיבור שלך על חברתיות, כל הזמן מחפשת כאן את הרווח. ואמרתי לה נכון – כי אם אין כאן שורת רווח , אני לא יכולה להגדיל את זה, ולעזור לעוד אנשים. עם שני עובדים אפשר לעזור ל 10 מחפשי עבודה בשבוע, זה לא מספיק כוח כדי לעזור לכולם”.

 

הצעת חוק חדשה – עסקים מחוייבים לתרום לחברה

הבעיה, של חברות במשק,"  מסבירה הנדלר, "זה שהמנכלים שלהם עובדים בקדנציות של שנתיים שלוש ואמת המידה שלהם למנכ"ל טוב מסתכמת בכמה רווח הוא הביא לחברה. אז מה עושה מנכל חדש?", שואלת הנדלר ועונה, "הוא מקפיא את המשכורות ומקצץ בכל מה שאפשר לקצץ בו. רוב החברות היום," מסכמת הנדלר את המצב העגום, "לא מנוהלות בשתי שורות רווח- עסקית וחברתית, ואפילו לא בשתי שורות רווח עסקיות של טווח קצר וטווח רחוק. מנכ"ל מחוייב לזבנג וגמרנו ולא משנה את מי הוא הרג בדרך, את הלקוחות, את העובדים או את שניהם."

אם הייתי יכולה לחוקק חוק מדינה שחברות שיוכיחו שהן עושות משהו לטובת הציבור, יקבלו הטבת מס,  אני בטוחה," קובעת הנדלר, "שבראיה רחבה, תוך  4-3 שנים החברות האלה גם ירוויחו יותר!". כדוגמה, מביאה הנדלר חברת ספרים, שיכריחו אותה למצוא את שורת הרווח החברתית. אז בהתחלה, "מתארת הנדלר את התהליך הצפוי, "היא תעשה את זה בשביל ההטבה במס. יישב סמנכ"ל השיווק ויגיד, 'בוא נכניס לכל החנויות שלנו ימים שבהם נזמין את כל הילדים ממשפחות נזקקות לשעת סיפור וניתן להם ספרים בחמישים אחוז הנחה.", אבל, “זו לא רק תרומה חברתית! זו פעילות שיווקית מעולה כדי להגדיל מכירות!  אבל היום?," היא מתארת את המצב לאשורו, "חברות ספרים לא חושבות ככה. הן חושבות על  קומבינות כדי שתקני ספר בשקל, ואז תקני את הדבר היקר מהצד השני. המוח לא חושב חברתית," היא מסכמת.

המוח של הנדלר דווקא כן חושב חברתית ובתהליכי ייעוץ עסקי מביאה גם את היזמים החדשים לחשוב ככה. "לפני שבריזומטר הגיעו אליי" משחזרת הנדלר, "הם היו 2 מהנדסי סביבה ומהנדס מחשבים מהטכניון שהיו עסוקים בלחשוב איזה על אלגוריתם לחישוב איכות האוויר. כשהם הגיעו אלי הם כבר הבינו שזה צריך להיות מיזם עסקי ולא פילנטרופי, אבל לא ידעו איך לעשות את זה. היום, כשהמודל העסקי ברור וארוז- מכירת ידע על זיהום אוויר- זה מובן מאליו. דני רופ רוצה מידע על זיהום אוויר, מישהו שרץ, רוצה שהצמיד החכם שלו יתן לו מידע מעודכן על זיהום אוויר ובנדל"ן צריכים אפליקציה כזו כדי לדעת איזה בית נמצא באזור עם זיהום אוויר. יש הרבה לקוחות שמשלמים על האינפורמאציה הזאת אבל כדי להגיע לזה היה צריך ליצור שינוי תודעתי בציבור."

לא רק הציבור צריך לשנות את התודעה. הנדלר סבורה שגם היזמים עצמם חייבים לעשות זאת. "הרבה יזמויות חברתיות נופלות כי הן נשענות רק על הצד החברתי", היא מתארת את המציאות בשטח. "יזמים רבים אומרים 'בגלל שאני חברתי, בואו תפתחו לי דרך'. זה תירוץ שאני סולדת ממנו", היא מצהירה, "להיפך, משהו חברתי צריך להיות עוד  יותר מקצועי. כי כשאתה רק חברתי אתה נראה עוד יותר הזוי. איך אמר לי משקיע? 'אולי אני אשקיע בחברה, למרות שהיא חברתית.' והבנייה הזו של דבר שהוא חשוב לעולם יחד עם מודל עסקי, המייצר לחברה רווחים, שעל גביהם המיזם יכול לצמוח, זה מה שמדליק אותי."

revital hendler 2

מימוש התשוקה: כלים למימוש העסק

את התשוקה הזו הנדלר מביאה למאות היזמים שפונים אליה לליווי עסקי במנטורינג אחד על אחד ובסדנאות. בסדנאות היא מלמדת איך מפצחים רעיון והופכים אותו למוצר בעל מודל עסקי. לומדים את התהליך: מה שואלים, את מי שואלים, איך מתמחרים, איך בודקים רגישות למחיר, איך מדברים את הרעיון ואיך בונים אסטרטגיית חברה שתהיה מפת דרך כדי להבין למה אני נכנס ומה המשמעויות האישיות של זה.

מהסדנה יוצאים עם הרבה שיעורי בית, שאותם מביאים אחר כך לפגישות האישיות, אשר הופכות להרבה יותר יעילות והרבה יותר קצרות. לא רק זמן זה יחסוך, גם הרבה מאוד כסף. "ההשקעה ביום כזה היא  750 ש"ח והחומר שיועבר בו בד”כ לוקח לי להעביר 8 פגישות אישיות שעלותן המצטברת אלפי שקלים".

"כולם חושבים שהמקרה שלהם אישי ושזה לא יעבוד להם בסדנה," אומרת הנדלר, אבל אמיתית זה לא נכון. אחרי שעושים שיעורי בית, אחרי שעונים על שאלונים, מנתחים ומסיקים מסקנות, התהליך הופך להיות מאוד פרטני, אבל קודם צריך ללמוד מה עושים – וזה אצל כולם מאוד דומה.

החזון של הנדלר הוא שאנשים יממשו את הרעיונות החברתיים שלהם, ויהפכו אותם למוצלחים. כולנו נרוויח מזה, "אני רוצה לתת להם את הכלים להצליח, והם מתחילים במודל עסקי, אשר רואה שורת רווח כפולה".

רויטל הנדלר עם חוה ניסנבוים-אגוזי, כנס גולדה לעסקים קטנים ובינוניים 2013
רויטל הנדלר עם חוה ניסנבוים-אגוזי, כנס גולדה לעסקים קטנים ובינוניים 2013

מה בין מוצר לליבה? סיפורה של אפרת פינקלר

מאת: חוה ניסנבוים, יועצת עסקית, גולדה

אפרת פינקלר היא מלווה התפתחותית בעלת ניסיון רב שנים. היא למדה מגוון שיטות טיפוליות, ומטפלת בקשת רחבה של תסמינים ולקויות בקרב תינוקות ופעוטות. היא מעידה על עצמה שהחיבור לילדים זורם בעורקיה, והיא רואה שליחות בטיפול בהם בגיל מוקדם כדי להפחית ואף למנוע כליל בעיות התפתחותיות בגיל מתקדם יותר. למעשה, אפרת היא דור שני לטיפול בילדים עם אתגרים התפתחותיים.

אפרת הגיעה לייעוץ עסקי כשברור לה לגמרי למה היא במקצוע – היא ידעה לתאר היטב את התשוקה שלה לתחום ואת החוזקות שלה, שהפכו אותה למלווה טובה כל כך.

אלא שביומיום אפרת מצאה את עצמה עוסקת לא רק בליווי התפתחותי של ילדים והוריהם. היא עסקה בדברים נוספים מסביב:

–  ייעוץ לעסקים שמפתחים מוצרים ואביזרים לתינוקות
–  הדרכה מקצועית לנשות חינוך ואנשי חינוך, כמו גננות וסייעות
–  העברת השתלמויות בנושאי התפתחות תינוקות וילדים
–  הדרכת מלווים התפתחותיים

ובנוסף לכל אלה גם כתיבה למגזינים ואתרי אינטרנט העוסקים בנושא הורות והתפתחות תינוקות.

לכאורה התפזרות לתחומים רבים כל כך מזמינה התבדרות ברוח, ואפילו פרימה של ליבת העסק.

ואפרת אכן התלבטה במה עליה להתמקד, שהרי תפסת מרובה לא תפסת. היא יודעת לומר במה היא רוצה להשפיע, ויודעת לתאר את החזון שלה – להביא לשינוי בתודעה הציבורית ולשפר את המצב הקיים בנוגע לקשיים ועיכובים התפתחותיים. ובמישור פרקטי יותר, היא מדברת כאן על איזה צורך שקיים בשוק, ושהיא יכולה למלא.

 

ליבת העסק

ראשית, כמו תמיד אני ניגשת לבחון את ליבת העסק. אני מזהה שליווי התפתחותי הוא אחד השירותים שאפרת מציעה להורים. במילים אחרות הוא אחד הביטויים של היותה מומחית בתחום התפתחות תינוקות. גם שאר העיסוקים של אפרת נגזרים מהליבה הזו. אני מסבירה לאפרת שליבה אי אפשר להחליף, שירות כן. לאורך הדרך אנחנו מעדכנים את השירותים שהעסק מציע כדי לבטא את הליבה שלנו טוב יותר.

יתרה מכך אפרת התברכה בנטייה ליזמות ולחדשנות, ויש בה רצון עז להשפיע בתחום התמחותה.

ההתפרסות לעיסוקים נוספים היא ביטוי לכך, ומעידה על עושר כישורים ויכולות. הם מחוברים כולם לליבת העסק, ומעשירים את העשייה. עם זאת, כיוון שיש רק 24 שעות ביממה, כן כדאי להעמיק ולהבין איזה מכל העיסוקים הללו יקדם את העסק.

 

שורת הרווח

איזה מהמוצרים והשירותים שאפרת מציעה כדאי לפתח כדי לקבל את התשואה הכלכלית הטובה ביותר? אני בוחנת את האפשרויות ומביאה בחשבון גם את חוזקותיה והעדפותיה כיזמת ומטפלת.

עכשיו אני מתקדמת לנתח את הפוטנציאל הכלכלי והמקצועי של כל אחד מהמוצרים והשירותים הללו – הן לעסק והן להתפתחות המקצועית של אפרת. בחינה כזו קשורה קשר הדוק לתנאי השוק – הביקוש, קהלי היעד, מגמות סביבתיות (טכנולוגיות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות, משפטיות).

כלומר, כאן נבחן אילו שירותים או מוצרים עונים על שלושת הקריטריונים גם יחד: חוזקות, העדפות וכלכלה.

לאחר בחינת הכדאיות של כל אחד מהשירותים כלומר עלות מול תועלת, נוכל לערוך סדרי עדיפויות ביניהם ולקבוע באילו אפרת תתמקד. ניתוח תמהיל השירותים של אפרת הצביע על כך שייעוץ לעסקים המפתחים מוצרים ואביזרים לתינוקות, והדרכה בתחום ליווי התפתחותי – הם בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להניב רווחים משמעותיים לעסק, ובה בעת מבטאים את המומחיות שאפרת צברה לאורך השנים בהתפתחות תינוקות, ומאפשרים לה לממש את החזון שלה להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל הטבעי הגלום בתינוקות ובילדים.

 

סיכום

המקרה של אפרת מדגים שהתמקדות בליבת העסק היא התכנסות שמאפשרת דווקא צמיחה והתבססות; הוא מלמד על התרחבות בצורה שקולה ומחושבת, והתפרסות למחוזות חדשים שיביאו בתורם להרחבת העסק, למיצובו במקום גבוה יותר, ואולי החשוב ביותר – יאפשרו לאפרת לממש את חזונה ולהשפיע על אוכלוסייה רחבה הרבה יותר של תינוקות והורים דרך בעלי מקצוע נוספים, דרך המדיה, ודרך ספרות. לו הייתה נשארת ממוקדת בליווי התפתחותי אחד על אחד, הייתה משפיעה בקנה מידה מצומצם הרבה יותר.

זיהוי ליבת העסק והתמקדות בה, היא שתביא להתבססות העסק, ובבוא היום תפתח לעסק ההזדמנויות לגדול ולצמוח עוד ועוד.

 

עדכון. הכתבה נכתבה לפני 4 שנים. היום אפרת מפתחת מיזם טכנולוגי משלה בתחום התינוקות והאוטיזם. בהצלחה לאפרת ולכל הפעוטות והילדים שמחכים למוצר שהיא מפתחת. אתם לא יכולים לברוח ממי שאתם. הזהות התעסוקתית עסקית שלכם רוצה לקבל ביטוי ביומיום שלכם,  בעסק שלכם. אדם עושה את התפקיד, וכך עסקים מקבלים ציביון משלהם, טביעת אצבע ייחודית, או בידול, בזכות ה DNA של יוצריהם/מייסדיהם. 

מה את חושבת כשאת שומעת את המילה "בעלת עסק"?

אירוע יום האישה 2016

מה קופץ לך לראש כשאת שומעת את המילה "אישה"? מה לגבי "אשת עסקים"? מה את חושבת כשאת שומעת את המילה "בעלת עסק"?

יום האישה בגולדה_פאנל נשות עסקים
יום האישה בגולדה_פאנל נשות עסקים

כשהתחלנו לתכנן את כנס גולדה לרגל יום האישה הבינלאומי שאלנו את עצמינו את השאלות הללו ועלתה לנו קשת רחבה של מחשבות ורגשות. חשבנו על עוצמה לצד רכות, שיקול דעת מול רגישות, חיבור לקרקע בשילוב תשוקה, הנעה שזורה בהנאה.

חשבנו על העסקים שאנו מלוות, וספציפית על העסקים אשר מנוהלים על ידי נשים, ושמנו לב ש"שילוב" הוא העיקרון שמחבר בין כולם. בעסקים קטנים בכלל, ובעסקים קטנים בבעלות נשים בפרט, ישנו שילוב וירטואוזי ממש בין ערכי היסוד והמהות האישית של בעלות ובעלי העסק, לבין היכולת לייצר שורת רווח יציבה. בכנס שמענו מפי מנהלות עסקים שונים ומגוונים, על השילובים שהן נדרשות להם ביום-יום: השילוב בין החזון שלהן, העוצמות והכישורים שהן מביאות איתן לניהול, והמודל הכלכלי אשר מביא להצלחתן העסקית

קרן שביט – מתשוקה לתעסוקה

קרן שביט פתחה את הכנס וסיפרה שכבר מגיל מאוד צעיר אהבה את כל הקשור בעיצוב. עם זאת הקריירה המקצועית שלה התגלגלה כך שמצאה את עצמה מנהלת את המכון האורטופדי שבבעלות המשפחה. "בילדות אומרים לך שאת יכולה לעשות הכל, אפילו להיות אסטרונאוטית, אבל ככל שמתבגרים, מפסיקים להגיד לך את זה, ואת מוצאת את עמצך מתנהלת בתוך מציאות לא פשוטה, ועם מעט מאוד תשוקה".

כאשר הפכה לאמא והזמן הפך מוגבל יותר, הבינה שהיא צריכה לעשות שינוי. היא הבינה שכדי לממש את התשוקה שלה לעיצוב ולאפנה ולעסוק במה שהיא אוהבת, היא תהיה חייבת להפוך את התחביב שלה לעיסוק, ובעיקר ללמוד איך להתפרנס מזה.

קרן שביט_הרצאה ביום האישה_ גולדה
קרן שביט_הרצאה ביום האישה_ גולדה

ראיינו את קרן לאתר גולדה לפני 5 שנים. כיום קרן נחשבת גורו לייף סטייל עם מאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות. היא מובילה דעת קהל בתחומי העיצוב, אמנות והלייף סטייל ופועלת לקידום מעצבים ישראליים חדשניים ומקוריים. היא יזמית ומפיקת אירועי חוויה ותוכן להמונים. ב"ירידי הקולאז'" שהיא יוזמת מבקרים עשרות אלפי מבקרים. היא מעצבת אפנה השואבת את השראתה מארץ ישראל הטובה והיפה, ופועלת מ"בית לחלוצות", הסטודיו והחנות שלה בעמק יזראל. קרן מסכמת ואומרת "את יודעת שהצלחת כאשר את רואה שורת רווח מהדברים שאת אוהבת לעשות".

מיה מילר – איך להגדיל את התמורה מהעסק שלך באמצעות משא ומתן

מיה מילר מדברת על היכולת שלנו להרוויח יותר בעסק שלנו מתוך יצירת איזון. איזון בין הדיאלוג הפנימי לבין הדיאלוג החיצוני שאנו מנהלות עם אחרים. מיה מביאה את הניסיון והכלים שצברה בליווי תהליכי משא ומתן ומיישמת בדיאלוג הזה. היא פועלת ליצירת חוסן בעולם הפנימי והרגשי של האדם, אשר ישתקף ביחסים ובדיאלוגים הנוצרים מול אחרים.

בכנס, מיה הדגישה את הרצון של בעלות עסקים לבטא את תשוקתן בעשייה ולחולל שינוי בסביבה באמצעות העסק שלהן, תוך רצון להרוויח בצורה הוגנת. מצד אחד, מתקיים הדיאלוג הפנימי שעוסק בערך הגבוה של המוצר או השירות, מצד שני, מתקיים דיאלוג מורכב שקשור למערכת היחסים עם כסף ועוצמה ופעמים רבות גם פחד ואפילו בושה. לפי מיה, אחרי שיתקיים משא ומתן פנימי, וחידוד הצעת הערך, כל אישה תוכל  לגשת לדיאלוג החיצוני ולנהל משא ומתן עם אותם גורמים חיצוניים רלוונטיים  בצורה אותנטית ובטוחה, והיא תוכל להגדיל את כמות המשאבים שלה, כמו קשרים, כסף או זמן.

מיה אומרת שנשים אמניות התקשורת ואין סיבה שהן לא ימנפו את היכולת הזו לטובת חוסן כלכלי.

גולדה נשים בעסקים: יום האישה כנס 2016
גולדה נשים בעסקים: יום האישה כנס 2016

פאנל תשוקות ותוצאות

הפאנל שלנו הורכב מארבע נשים, בעלות ומנהלות עסקים מצליחים, שונות מאוד אחת מהשניה, ובעלות עסקים שונים מאוד האחד מהשני. רצינו לברר איתן מהי התשוקה שהניעה אותן להקים את העסק מלכתחילה, ומהו הדלק שמניע אותן ביום יום, על אף האתגרים הניהוליים והשגרה הלא מאוד נוצצת…

את הפאנל הנחתה שלי ריקנטי, מנהלת השיווק בגולדה.

אפי הזנפרץ, שותפה-מייסדת ב Jobs4mom.co.il, פורטל קריירה לאמהות, מדברת על יזמות, על הרצון לעשות משהו חדש ולכבוש את העולם העסקי באמצעותו. ענת דר, שותפה ובעלים בבר התל אביבי הותיק האברקסס ושותפה ומייסדת של לילי ותום, רשת חנויות בגדים לילדים, מדברת גם היא על "באג" היזמות שדוחף אותה כל פעם למחוזות חדשים. יחד עם זה היא מתריעה ואומרת שכבעלת עסק היא שומרת על שיקול דעת ומתנהלת בזהירות רבה כי דרישות המציאות שונות מאוד מהחלום אליו משתוקקים מלכתחילה.

שאלנו על היחס לכסף, על הצורך בניהול מאזן כספי. ד"ר איירי פיכמן, בעלת קליניקה לניתוחים פלסטיים וטיפולים אסטתיים מספרת שבהתחלה היתה אדישה לנושא הכספי, ושהשותף שלה, בן זוגה, ד"ר יוסי פיכמן, הוא שטיפל בזה. אבל כשהבינה שזה חלק אינטגרלי מהעסק, היא נכנסה בעובי הקורה, וכיום מבינה שהחלטות המשמעותיות לעסק, לא יכולות להתעלם מהשיקול הכלכלי.

אפי הזנפרץ מנהלת עסק שמטרתו לעשות כסף. זה נכון שהוא מקדם אג'נדה חברתית, אבל בסופו של יום המדד שלי להצלחה הוא האם מעסיקים החליטו לשים אצלי כסף לפירסום משרה. ביום שיפסיקו לפרסם אצלי ואפסיק להרוויח כסף, זה היום שהחברה צריכה להסגר. גם ענת דר מדברת על כך שניהול המאזן הכספי הוא ה"להיות או לחדול" שלה. בעל עסק חייב להיות כל הזמן עם יד על הדופק, להבין איפה הוא עומד, ולהבין איך הוא ממשיך לשמור על רווח גם כשכל התנאים סביבו מקשים עליו.

מה הקשיים הללו ועם אלו אתגרים מתמודדות בעלות העסקים? מורן דה-פילוסוף לוי, בעלת עסק קידום אתרים ומנהלת פרוייקטים בחברת השיווק SEO Simple, מדברת על כך שיום יום אני נדרשת יום יום להשיג לקוחות חדשים. אני צריכה להניע את עצמי ואת האחרים סביבי כל יום לשווק.  אפי מוסיפה – לא רק שאני עושה את השיווק, כבעלת העסק אני עושה הכל! מכירות,שירות לקוחות, כספים – אף אחד לא יכסה עלי, אני חייבת לדעת לעשות את הכל.

זה נכון שבעלת העסק עושה הכל, אבל שמנו לב שכל אחת מהמשתתפות פועלת עם שותף. לענת דר יש שני שותפים – אחד בכל אחד מהעסקים שלה. מורן, בנוסף להיות עצמאית, עובדת כפרילנסרית של SEO Simple, מנהלת פרוייקטים בחברה ומלמדת בקורסים שלהם. השותפות איתם נותנת לה יציבות ועיקביות לאורך זמן. אפי מספרת על הרגע בו היא ידעה שהיא ונועה, השותפה שלה, יקימו את העסק המשותף שלהן: "אנחנו עובדות כמו ראש חץ יחד, וברור לי שאיתה אני רצה להשיג את היעדים העסקיים שלי". ד"ר פיכמן הקימה את הקליניקה יחד עם בעלה – בן זוגה לחיים. השותפות הזו איננה טריוויאלית. צריך להבין מה תחומי האחריות הניהוליים של כל אחד מאיתנו, מי לוקח קרדיט על מה בעסק, ואיפה אנחנו ממקמים עצמינו אחד מול השני בעסק ובכלל.

לסיום, ביקשנו טיפ – משהו שכל אחד מהמשתתפות יכולה לקחת איתה לדרך. הדבר העיקרי שאנחנו לקחנו איתנו מהפאנל הוא שבעוד שהמציאות דורשת מהן להיות עם הרגליים על הקרקע ולהיות עם יד על הדופק בניהול העסק לפרטי פרטים, אבל התבלין שנותן טעם מיוחד להצלחת העסק הוא הרגש הרב שהן משקיעות, כל אחת והרגש שלה, וכל אחת בעסק שלה.

עם ההתרגשות מהפאנל יצאנו להפסקה, להרמת כוסית לרגל יום האישה הבינלאומי. המרפאה של דר' ודר' פיכמן דאגה לנו לשמפנייה טובה ומתנות למימוש בקליניקה, ומגזין Grey Times פינק אותנו בפרלינים.

רונית כפיר – מ"לא נעים לי" ל"נעים לי מאוד!"

רונית כפיר היא מעצבת פנים, מרצה ובלוגרית, אשר משתפת בהרצאותיה שיעורים שלמדה מתוך ניסיונה המקצועי אודות הצבת גבולות  ועבודה נכונה מול לקוחות. היא פותחת בכך שמצביעה על אותם מקומות שכנשות עסקים "לא נעים לנו". לא נעים לנו לקחת מחבר תעריף מלא עבור השירות (אם בכלל), לא נעים לנו לא לחזור ללקוח תוך 10 שניות מרגע ששלח לנו הודעה בווטסאפ, לא נעים לנו להגיד שאנחנו עובדות בשביל כסף, ואנו מוצאות עצמינו מתנצלות על ההצלחה שלנו

רונית כפיר הרצאה ביום האישה_גולדה
רונית כפיר הרצאה ביום האישה_גולדה

אז איך הופכים את זה ל"נעים מאוד" מלווה בלחיצת יד אסרטיבית? הנה מה שהיא למדה:

– זה בסדר לעבוד בחינם – פעם אחת! הפעם האחת הזאת היא שתפתח הזדמנויות לעבודות הבאות.

– כשאני אכבד את עצמי – הלקוחות שלי יכבדו אותי. אין דבר כזה לקוחות גרועים, יש התנהלות גרועה שלי מול לקוחות.

– להקשיב לתחושות הבטן ולהשאר נאמנה לעצמי – כעצמאית יש לי את הזכות לבחור עם מי לעבוד, באיזה תעריף ובאילו שעות.

– להוביל בביטחון – הביטחון שלי בעצמי, מייצר ביטחון בי בקרב לקוחותי.

כדי שיהיה נעים להתנהל מול לקוחות, שנרגיש שבאמת הערך שאנו מציעים מקבל את התמורה המבוקשת (ע"ע מיה מילר) אנו חייבות ללמוד להגיד "לא תודה", וללמוד להגיד "תודה" כשנותנים לנו מחמאות. להפסיק להתנצל ולדבר בביטחון. ולדעת מה המטרה שלי, מהי הדרך שלי ולא לסטות ממנה. בקצה יש תשלום.

רגע לפני סיום, עצרנו לתמונה קבוצתית – עם שפמים! שמחנו לקחת חלק בקמפיין לרגל יום האישה של Jobs4mom שנקרא "עושות שפם", ובו קוראים לנשים להיכנס לראיון עבודה או שיחת שכר עם שפם מודבק מעל לשפתה, כדי לקבל בפגישה את אותו יחס שגבר היה מקבל.

כנס יום האישה הסתיים עם נחישות להביא לעולם העסקי את האיכויות הנשיות שיש בנו, את אותה יכולת לשלב בין מי שאנו במהותינו, לרגישות בה אנו פועלות, וליכולת שלנו להיות עם הרגליים וליצור שורת רווח בריאה ויציבה.

תודה ל WIX על האירוח, הרגשנו כמו בבית, באוירה נינוחה וחמה.

תודה לשני נחמיאס, סטודיו כותרת, על הצילום.

כנס נשים בעסקים

חנה אזולאי הספרי הרצאה בנכס נשים בעסקים, גולדה
חנה אזולאי הספרי הרצאה בנכס נשים בעסקים, גולדה
הכנס השלישי של גולדה התקיים  תחת הכותרת "נשים בונות עסקים" – ובו הסתכלנו על הנושא של צמיחה והרחבה של העסק מכל ההיבטים החשובים שלו: ההיבט האסטרטגי, הפיננסי, הפסיכולוגי והשיווקי. וכמיטב המסורת, האולם היה מלא מפה לפה, התכנית הייתה גדושה כל טוב, הנוכחות היו מרותקות ומעורבות. וזה בלי להגיד מילה על המיקום הנעים, האירוח הנדיב והאוכל המשובח.כתבה: אילה שלו

חנה אזולאי הספרי: כשאני רואה את תקרת הזכוכית, אני לא מפחדת

חנה אזולאי הספרי הייתה ראשונת הדוברות – ודיברה על המציאות המורכבת שכל יזמת חווה, דרך המסע האישי שלה משחקנית לבימאית לתסריטאית לדוקומנטריסטית לאקטיביסטית לאישה שיש לה מה להגיד ואנשים רוצים להקשיב לה.

ההבנה הגדולה שלה, היא מספרת, הייתה ההבנה שיותר מכל המחסומים החיצוניים, המחסום הפנימי הוא זה שמפריע לה לעשות כל פעם את הצעד הבא. "הקול של העורב השחור", כך תיארה אחת הנשים שהיא ליוותה בסרטה הדוקומנטרי "אימפריה קטנה שלי", את הקולות האלה שאמרו לה שהיא לא תוכל, ולא תצליח, ומי יקשיב לה בכלל… וכשהיא זיהתה את העורב השחור שלה, כל פעם מחדש, היא ניגשה להתמודד איתו, בכל הכלים שהצליחה לגייס. וכך, צעד צעד, היא לא ויתרה על האני היזמי שלה, וכל פעם מחדש הצליחה להוציא אותו החוצה.

במילותיה שלה, חנה העבירה את אחד המסרים הבסיסיים של גולדה – בהתפתחות אין קסמים. זו עבודה, זה הדרגתי וזה תמיד כרוך גם בהתמודדות אישית, פנימית. "היום אני יודעת", היא סיכמה, "שהעורב השחור הזה לא נעלם. הוא מחכה לי בפינה כל בוקר מחדש. אלא שהיום, כשאני רואה אותו, ואת תקרת הזכוכית שהוא מייצג, אני לא מפחדת. להפך, אני שמחה. אני מסתכלת עליה ואומרת לה, 'יאללה, בואי מותק, בואי'".

טל אלכסנדרוביץ' שגב

טל אלכסנדרוביץ שגב, מייסדת ומנכלית שותפה בחברת "בן חורין אלכסנדרוביץ, תקשורת ואסטרגיה", הביאה את ההבט האסטרטגי של פיתוח עסק. היא דיברה על העסק שבנתה עם שותפה, איתי בן חורין, ואיך כבר שבע שנים הם כל יום מתחזקים אותו ולוקחים אותו קדימה.

היום, אחרי שבע שנים של ייעוץ אסטרטגי-תקשורתי, ניהול משברים, ניהול קמפיינים, דוברות ויחסי ציבור, המשרד שהיא עומדת בראשו הוא אחת החברות הגדולות ביותר בתחום, עם 32 עובדים, יותר מ-80 לקוחות, ולא מעט פרסים – והיא חולקת כמה מהעקרונות שהביאו אותם לשם:

–     – דעי מה את מוכרת – במה את טובה, מה היתרונות שלך, מה את מבטיחה – ותקיימי, תמיד.

–     – תמיד תדבקי במומחיות שלך, תישארי נאמנה לערכים שלך ותוותרי על פרויקטים שלא מתאימים להם – או כמו שקוראים לזה בשפה של גולדה – לליבת העסק, ל-DNA.

–     – תמיד תסתכלי קדימה, תציבי יעדים חדשים, גבוהים יותר מהקודמים, ותתקדמי אליהם בשיטתיות, תבדקי שאכן עמדת בהם, וגם כשאת נתקלת במכשולים, תתגברי ותמשיכי – ובשפה של גולדה: התמדה התמדה התמדה.

–     – תהיי מקצועית – תתעדכני ותלמדי ותקפידי תמיד להיות בחזית המקצועית בשוק הדינאמי של היום.

ההרצאה של טל הוסיפה נדבך חשוב למבנה ההולך ונבנה של ניהול עסק – תכנון קדימה, הצבת יעדים מדידים, מדידת ביצועים, בדיקת רווחיות – כל אלה שומרים על העסק בתנועה תמידית קדימה.

איקה כהן, שוקולטיירית

לאחר שטעמנו את הפרלינים של איקה, איקה סיפרה לנו את סיפור ההצלחה המסחרר שלה בקול קטן וכמעט ביישני. מצד אחד עומד מאחוריה רקורד עוצר נשימה ממש של הצלחות שכוללות פרסים בתחרויות שוקולד בינלאומיות, אירוח של שועי עולם והזמנות עבודה מחברות ענק, ומנגד, היא מספרת פשוט סיפור פשוט.

למעשה, סיפורה של איקה מספר את חשיבותו של הבידול.

"הסיפור שלי הוא לא סיפור של אשת עסקים", היא אומרת. "אני לא אשת עסקים, אבל אני יזמית בדם", היא מייצרת אבחנה חשובה. ומה זה אומר? "יש משהו נורא חזק שמניע אותי, שגורם לי לעשות דברים. זה חזק ממני".

ההצלחה הגדולה של איקה קרתה כשהיא מצאה את הייחוד של העסק שלה, הדבר הזה שמאפיין אותה ומבדל אותה בתוך עולם השוקולטיירים – היא מביאה את הלוקאלי, הישראלי, לנישה הפריזאית כל כך. כי בפריז אף אחד לא יחשוב אפילו על השילוב של שוקולד עם זעתר, למשל.

ובמילים שלה – "ההצלחות קורות כשאתה עושה משהו שהוא כל כך טוב לך וממלא אותך, כשאתה מונע מהמקומות הכי חיוביים שיש. ההצלחות באו מלעשות את הדבר שלי באופן הכי מלא שאני יודעת".

והמסר של גולדה? אל תוותרו על לזהות את הבידול הייחודי של העסק שלכן, כי הוא הקלף המנצח עבורכן.

חוה ניסנבוים

מארגנת הכנס, חוה ניסנבוים מגולדה, חתמה את החלק הראשון של הכנס, לפני ארוחת הצהריים.

אחרי שהכנס הראשון עסק במעבר מרעיון לעסק, והכנס השני עסק בניהול העסק, הכנס הנוכחי עוסק בהרחבת העסק, בבנייה ובביסוס שלו. ואכן, בכנס הזה כל אחת מהדוברות הביאה הבט שונה לנושא של הרחבת העסק.

חוה הציגה ארבעה עסקים שהיא מלווה בגולדה, שכל אחד מהם הוא דוגמא להתפתחות עסקית, כל עסק בדרכו, על פי צרכיו: טוטאל אדמין של שירלי קאץ, הדס מור שמטפלת באילמות סלקטיבית , טל ברייר בן מוחה עם לביאת בהדסטארט למגדר ומיינד לאב, שמפתחת כישורי חשיבה.

כשפותחים עסק, חוה מדברת על המפגש בין שלושה מעגלים: מעגל המומחיות – מה המומחיות שלך; מעגל התשוקה – מה מלהיב אותך לעשות; ומעגל התשלום – על מה ישלמו לך.

במקום ששלושת אלה נפגשים, שם נמצא העסק שלך.

כשמדובר על ניהול העסק, חוה מתארת חמש חוליות שצריך לתאם בין הפעילות שלהן: המוצר, בעלת העסק, תזרים המזומנים, הלקוח והשיווק. כשכל אלה פועלים במתואם, העסק מתחיל לנוע, וזה השלב שבו מרגישים הקלה בקושי, מפני שכבר יש מיומנות גבוהה ויש יכולות משופשפות ויש

תוצאות להראות לעולם. ואז מגיע הרגע שאת רוצה להרחיב את העסק.

בשלב הזה, חוה אומרת, צריך לארגן – כלומר, לחשוב על העסק שלך כמו על ארגון. וזה אומר, לשים לב ולדאוג לכל הפונקציות שיש בארגון: מכירות, שירות, פיתוח, כספים, שיווק, לוגיסטיקה, וכל מה שרלוונטי לעסק שלך. כאן אסור לעשות את הטעות ולשים דגש רק על הדברים שבא לך לעשות, שאת טובה בהם.

ותמיד תמיד תמיד, בכל שלב התפתחותי – לזכור את ליבת העסק ולדבוק בה. כל התפתחות צריכה להיעשות מסביב לליבה, אם זה בפן השיווקי אסטרטגי, בטכנולוגיה או אפילו במוצרים – לא לעזוב את הליבה ולו לרגע אחד

חוה ניסנבוים

אתנחתא וארוחת צהריים

ד"ר יפעת ראובני

ד"ר יפעת ראובני מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שעוסקת הרבה בכלכלה חברתית, סיפרה על תופעה ברורה שהיא החלה להבחין בה יותר ויותר בשדה המחקר שלה – והיא רואה את סוף עידן השלטון הגברי.

בשנים האחרונות, היא אומרת, יש תופעה של מיתון גברי. איכשהו, לטענתה, גברים מתמודדים עם תקופות של מיתון ומשברים כלכליים בצורה פחות טובה מנשים. במקביל, נשים נכנסות יותר למעגל העבודה, כך שהכח הנשי בעולם העבודה הולך וגדל, גם בשוק הכללי וגם בעסקים קטנים,

ואנחנו רואים יותר נשים מפרנסות, גם במשפחות יחידניות וגם במשפחות מסורתיות. גם בבתי הספר, באופן כללי, רואים שלבנים יש הישגים נמוכים יותר מאשר לבנות.

ולמה זה קורה? הכלכלה הגלובלית הופכת למקום שמתאים יותר לנשיםבעסקים קטנים יש יתרון גדול לנשים. אנחנו עוברים מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים, מידענות, כלכלה יצירתית יותר, ובתחומים האלה לנשים יש יתרונות – הן יותר בינתחומיות, יותר יצירתיות, יותר גמישות, יותר שירותיות, מייצרות יותר שיתוף פעולה, פחות היררכיות ויותר רוחביות, טובות יותר בפרטים הקטנים, מסוגלות יותר למולטיטסקינג, וטובות יותר בהסתגלות. נשים גם נוטות פחות לקחת סיכונים – וזה יתרון גדול בעולם הפיננסי, הכלכלי-העסקי.

יפעת מדברת גם על המקרה של חברת אודור קפיטל האיסלנדית, שנוהלה על ידי נשים ושרדה את המשבר הכלכלי הקשה שם. תוכלו לקרוא עוד על זה בכתבה שהתפרסמה בגולדה בעבר.

המסר של יפעת הוא חזק וברור: תישארו אתן, היא אומרת. אל תחשבו שבשביל להיכנס ל"עולם של גברים" צריך להתנהג כמו גברים. הערכים הנשיים, אופני החשיבה, ההתנהגויות – כל אלה חשובים גם בכלכלה, ויותר ויותר עסקים מראים שניהול מבוסס ערכים נשיים מוכיח את עצמו בבירור, בעולם של היום, בשורת הרווח.

אסנת הראל

אסנת הראל, מנכ"לית מכון אדלר, הביאה לאולם מסר ברור וחד משמעי – גם ארגון ללא כוונת רווח צריך, ואפשר, לנהל כמו עסק לכל דבר. "למרות שמכון אדלר הוא עסק חברתי", היא אמרה, "כלומר, אין חלוקת רווחים והרווח הוא הרווח שאנחנו נותנים לקהילה, אנחנו מתנהלים כמו עסק לכל דבר ועניין.

היא מספרת שבתיאוריה האדלריאנית מדברים על שלושת האל"פים:

 אומץ – לפי אדלר יש לזה עוד משמעות: האומץ להיות בלתי מושלם. אני לא מושלמת, אבל יש לי אומץ לנסות שוב. תמיד אפשר לתקן.

– אמונה – האמונה בכוחות שלי; האמונה באחרים, כי לבד אני לא שווה כלום; האמונה שהם יכולים ושאני יכולה ושאפשר לעשות דברים ביחד.

 אופטימיות – להתחבר לחלקים הטובים בתוכי ובתוך האחר. להיות אופטימית זה לדעת שאני יכולה לעשות דברים.

את שלושת האל"פים של אדלר אסנת ממליצה לקחת איתנו לכל העולמות שלנו, כולל העולם העסקי – כי בשורה התחתונה חשוב לזכור שאנחנו כולנו כאן בעלות עסר, ולא רק בעלות עיסוק.

רלי לב ואביטל אנגל

רלי לב ואביטל אנגל הן צלמות ותיקות, שפיתחו סדנה ייחודית, שאותה הן מעבירות לארגונים כבר מעל לחמש שנים.

"המצלמה היא כלי הבעה שמשקף חלקים שונים בתוכנו ומכוון את הפוקוס", הן אומרות, "היא גורמת לנו לעצור לרגע במירוץ של החיים, לעצור ולהסתכל. היא פותחת לנו פתח להכרות מזווית חדשה, אחרת, גם את עצמנו וגם את האחר שמולנו".

החלק הזה של היום היה פעיל יותר, וההיענות הייתה נפלאה. לפני שקיבלנו את המשימה, דיברנו קצת על דיוקן, והסכמנו על ההגדרה שלפיה דיוקן הוא כל מה שמרכיב אותנו – איך אני נראית, איך האחר רואה אותי, איך אני רוצה להיראות.

המשימה שלנו הייתה להתחלק לזוגות ולהצטלם בסביבה, כשכל אחת מצטלמת פעמיים, דרך שתי שאלות: איך אני נתפשת בעיני עצמי – איך לבטא את התכונות, החוזקות והיכולות שאני מכירה בי; ואיך אני נתפשת בעיני בת הזוג שלי למשימה, שצריכה לביים אותי לפי ראות עיניה.

קיבלנו קצת מידע על דגשים בצילום דיוקן – גודל הדמות בתמונה; מיקום הצלם – חזיתי, צדי, גבוה, נמוך; שפת הגוף של המצולם; בחירת הרקע ומשמעותו – ויצאנו לדרך.

חדוות היצירה והעשייה מילאה את המקום, וכששבנו והתכנסנו, גילינו שזה עובד, ובגדול.

ובמקום להכביר מילים, הנה כמה מהתגובות של הנשים ששיתפו את תמונותיהן ודיברו על זה – והן אומרות הכול:

"כשהיא צילמה אותי מקרוב זה נורא הפתיע אותי – בחיים לא הייתי מעזה לעשות את זה לעצמי. זו הייתה חוויה טובה, להבין על עצמי שלהגיע לתעוזה כזאת לבד לא הייתי מעזה."

"אני רואה את עצמי אישה צבעונית ועושה המון דברים… ושמחתי שבת הזוג שלי גם היא ראתה בי את הצבעוניות והיצירתיות".

"אמרתי לה לצלם אותי מלמעלה כי אני רואה את תהליך הצמיחה שלי כלפי מעלה. אני אוהבת להסתכל לכיוון האור. ורציתי את השביל ברקע, כי אני הולכת בשביל".

"אני רציתי להראות אותה כאדם שמדייק את החיים. רציתי שיראו את העיניים החודרות שלה, כי ככה היא מתחברת לאנשים".

"אנשים שאלו אם היא מסתתרת, ואני אמרתי שהיא לא מסתתרת, היא מתגלה"

וזה, בגדול, גם מה שאנחנו בגולדה אומרות – זהו את החוזקות שלכן, תראו אותן, תעזו, אל תסתתרו, תהיו מי שאתן באופן מלא!

וזה היה הכנס שהיה. היה כיפי, היה מעניין, היה מועיל – ונשמח לשמוע מכן מה הטיפ הכי יישומי שלקחתן לכן מהיום הזה, מה האסימון שנפל ברעש הכי מצלצל, מה מצאתן שאכן ישמש אתכן בהרחבה של העסק שלכן.

ואנחנו? אנחנו שמחנו לראות אתכן, ובטח נתראה בכנס הבא.

תודה למאיה זקהם, מסטודיו קיפוד, על מיתוג ועיצוב הכנס, ועבודה משותפת מהנה.

תודה לצלמת המוכשרת לירון ברייר-דנציגר.

ותודה מיוחדת, לשלי ריקנטי, מנהלת השיווק בגולדה, על תרומתה היקרה מפז להקמת הכנס.

תודה לשותפות שלנו לכנס. 
אנחנו מאמינות בתרומתם של שיתופי פעולה למינוף העסקי ומזמינות גם אתכן לייצר שיתופי פעולה רלוונטיים ואיכותיים בעסק שלכן.

המודל העסקי, או: מתודולוגיית החוליות

פיתוח עסקי_מודל החוליות
פיתוח עסקי_מודל החוליות

מתודולוגיית החוליות לניהול עסק מצליח היא המודל שפיתחתי, שלפיו אני עובדת עם הגולדות שאותן אני מלווה בפיתוח העסק שלהן. בכנס הצגתי את המודל ומיד לאחריו קיימנו פאנל שבו השתתפו שלוש גולדות שעבדו איתי במהלך השנה האחרונה.

בפאנל דיברנו על העבודה שלהן, ובחנו אותה דרך חוליות המודל:

המשתתפות בפאנל

שירלי קאץ, מנכ"לית TOTAL ADMIN, חברה המעניקה שירותי אדמיניסטרציה והשמה לסטארטאפים, המעסיקה 15 עובדות.

הדס מור, מומחית לטיפול בילדים שחווים אילמות סלקטיבית. אילמות סלקטיבית היא מקרה של חרדה והיא מתבטאת בדיבור שוטף בבית אך בשתיקה מוחלטת במקומות אחרים, כמו גן או ביה"ס.

ענבל שמיר, מומחית בהתפתחות מוטורית של תינוקות ופעוטות, דוקטורנטית בתחום ומכשירה מלוות התפתחותיות.


חוליה ראשונה: המוצר

כישרון, רעיון ותשוקה הם חשובים מאוד כשמדובר בהקמת עסק ובהצלחתו, אבל חשובה לא פחות העובדה הבאה: המוצר הנמכר חייב לייצר ערך ללקוח. בעלת העסק צריכה לשאול את עצמה, על איזה צורך המוצר שלה עונה, ואיך הוא פותר ללקוח בעיה.

הבדיקה הבסיסית לבדיקת הערך או הצורך היא פשוט לבדוק בכלי מילות המפתח של גוגל עד כמה פופולארי או מבוקש המוצר או השירות הנמכר. ממוצע חיפושים חודשי גדול מעיד על קיומו של צורך.

מילת החיפוש קשורה ישירות לתהליך המתרחש בראשו של הלקוח הפוטנציאלי. מחקר מעמיק של התהליך הזה חושפת את מילת הכסף – המילה שהלקוח יהיה מוכן לשלם עליה כסף.

הדס מור סיפרה בפאנל שהשירות שהיא מוכרת הוא טיפול באילמות סלקטיבית: "אילמות סלקטיבית היא אכן מילת הכסף שלי. אמנם אין הרבה חיפושים שלה, אבל מי שמחפש –  קונה! הצורך ברור. כמות החיפושים בגוגל נמוכה, כי הורים רבים לא יודעים שהשתיקה בגן או בבית הספר נקראת 'אילמות סלקטיבית'. לכן הגדרתי מילת כסף נוספת – הילד לא מדבר בגן או בבית הספר".

*

הדס מור, טיפול באילמות סלקטיבית
הדס מור, טיפול באילמות סלקטיבית

*
חוליה שנייה: קהל היעד

קהל היעד היא קבוצה של אנשים שמתאפיינים בצרכים דומים, התנהגויות דומות, או מאפיינים משותפים אחרים, כמו מצב כלכלי ואזור מגורים.

בעלת עסק צריכה לזהות ולהגדיר את הקהל או הקהלים שלהם העסק שלה יוצר ערך. אלה הם הלקוחות החשובים ביותר שלה. הצד השני של המטבע הוא שאם הגדרת קהל היעד היא "כולם", כדאי לשוב ולחבוש את מצנפת החשיבה. קהל יעד אף פעם לא יהיה "כולם".

קהל היעד של שירלי, למשל, הוא קבוצת היזמים הטכנולוגיים שגייסו מיליון דולר ממשקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון, אבל יש להם בעיה – אין להם מושג איך מקימים תשתית. הצורך של יזם כזה הוא במישהו שיודע איך מקימים משרד, איך מאתרים ספקים, איפה מבטחים, איך עומדים בחוקי המיסוי ובדיני השכר, או איך מוצאים את העובד הטכנולוגי המתאים.

שם החברה של שירלי מתאר בדיוק את זה – TOTAL ADMIN.
*

שירלי קאץ, TOTAL ADMIN
שירלי קאץ, TOTAL ADMIN

*
שירלי: "אנחנו מטפלות עבור הלקוחות שלנו בכל כאבי הבטן מהסוג שציינתי, וכך מפנות להם את הזמן והמקום לטפל בפיתוח המוצר וגיוס ההון".

הדס: "קהל היעד המרכזי שלי הם הורים שרוצים ומסוגלים לקחת חלק פעיל בתהליך הטיפול בקושי של הילד שלהם. קהל יעד נוסף שאליו אני מכוונת הן גננות ומורות שאמורות לאבחן את הבעיה ולהפנות הורים אליי".


חוליה שלישית: ערוצי הפצה

איך מביאים את המוצר לידיעתו של הלקוח? איך הוא יידע שקיים (אצלי) פתרון לבעיה שלו? השאלה הזאת תמיד מעלה תשובות כמו פייסבוק, יוטיוב, מאמר ב-ynet או אתר אינטרנט.

ובכן, זה נכון, אבל זה לא הכול, מפני שיש קהלי יעד שהערוצים האלה לא מגיעים אליהם. עבדתי בשנה האחרונה עם לקוחה, שאחת ממילות הכסף שלה הייתה 'טיפול רגשי בנושא  X'. הגענו למקומות ראשונים בגוגל עם מילת הכסף הזאת, אבל נשים לא הגיעו לטיפול, למרות שטיפולים אחרים שקידמנו כן הניבו פניות. כשניתחנו את התוצאות, הבנו שנשים עם נושא רגשי X מגיעות לטיפול דרך המלצה אישית או המלצה של מובילת דעת קהל או שיח בפורום.

ענבל שמיר, בפאנל, הוסיפה את התייחסותה לעניין לקוחות שמגיעים דרך אתר. ענבל, שמושכת לקוחות רבים לטיפול התפתחותי דרך אתר האינטרנט שלה, הסבירה שהאתר יוצר תחושה של הכרות איתה. אנשים שמגיעים אליה אומרים שהם הגיעו בגלל החיוך שלה, שיש להם תחושה שהם מכירים אותה. היא משתפת בידע רב באתר, ומשלבת סרטונים רבים שבהם היא מצולמת. הגולשים מפתחים אמון. רואים, מכירים, מתרשמים מהאותנטיות ומתקשרים.
*

ענבל שמיר, מומחית בהתפתחות מוטורית של תינוקות ופעוטות
ענבל שמיר, מומחית בהתפתחות מוטורית של תינוקות ופעוטות

*
הדס: "בהמשך לזה, הייתי רוצה שגננות/רופאי ילדים/יועצות בבתי ספר יפנו אליי. הם ערוץ הפצה טבעי. הם מאבחנים את הבעיה אבל בד"כ לא יודעים איך לפתור אותה. ברמת המוטיבציה אני מוצאת שהורים שהגיעו מפה לאוזן, או מהפנייה של גננת, באים עם אמון מלא בתהליך כי כבר ראו את הפתרון, את סוף התהליך, אצל ילד אחר".

שירלי קאץ: "ערוצי ההפצה בהתחלה היו מפגשים בכנסים, פגישות יזומות עם מנהלי חממות טכנולוגיות, משרדי רואי חשבון ופירמות עורכי דין ידועות שמתנהלות מול חברות סטארט אפ. בנוסף, גייסנו אשת מכירות שישבה ועשתה טלפונים יזומים לפגישות TELEMEETING, מה שאיפשר בנייה של DATA BASE עצום. השקענו גם בעבודה ובהיכרות עם הרשתות החברתיות המקצועיות- בעיקר בלינקדאין בתחום שלנו, וגם בפייסבוק, כמובן. כמו כן עקבנו אחר פרסום עדכונים השייכים לתעשייה, ועסקנו בגיוס של מועמדים טכנולוגיים לשירותי ההשמה שלנו (Head Hunting).

"היום, הערוץ העיקרי לשירותי האאוטסורסינג הינו הערוץ של החבר מביא חבר, שעובד נפלא, אך טומן בחובו הרבה מאוד פוליטיקה, ומחויבות לשמור על כל החברים באותו סל תמחירי, מוצרי, שירות ברמה גבוהה וכו'. זהו הערוץ שהיה ונשאר הטוב ביותר. חבר ממליץ זה כבר 50% של הסכם חתום!"


חוליה רביעית: כסף

כשאני בוחנת את המודל הכלכלי של העסק, אני מסתכלת על שני צדי המטבע – הכנסות והוצאות.

בעלת עסק צריכה לדעת מהי יחידת הרווח שלה, מהו המוצר או השירות שיניבו את ההכנסה שאליה היא שואפת.

מאידך, צריך לקחת בחשבון את כל ההוצאות של העסק– פרסום, הכשרה, כוח אדם, שכירות – ולשים לב ליחס שבין ההכנסות להוצאות ולרווח הסופי.

ענבל שמיר סיפרה בפאנל כי התמחור שלה לוקח בחשבון גם את מידת הפניות שלה. כלומר, בתקופות שבהן היא פחות פנויה לפגוש לקוחות, כמו בחופשת לידה או בתקופות של עומס בכתיבת הדוקטורט, היא גובה יותר על פגישת אבחון. ההחלטה של ענבל לוקחת בחשבון את ההבנה שיהיו לקוחות שהמחיר הגבוה לא יתאים להם והם יפנו למטפל אחר. מאידך, היא משקפת את הביטחון שלה במקצועיות ובמומחיות שלה ואת הידיעה שהשם שלה מספיק חזק בשביל שיהיו לקוחות שיעדיפו אותה בכל מחיר. הצגת הדברים הזאת של ענבל עוררה הדים ותגובות רבות בקהל. לכן חשוב לזכור שבכל תמחור יש גם את המרכיב האישי והמצבי – וכך אנו רואים קשת רחבה של מחירים אצל בעלי מקצוע שונים (מטפלים, נגרים, מסעדות וכד'), וכן מחירים שמשתנים בהתאם לסיטואציה (מכירות סוף עונה, מכירות חיסול, מחירי חדירה לשוק וכד').
*

ענבל שמיר והדס מור, פאנל
ענבל שמיר והדס מור, פאנל

*
חוליה חמישית: את

החוליה החמישית שאני מגדירה היא את, אני, אנחנו. יש הרבה מלכודות שאנחנו כבעלות עסק נופלות בהן. בכנס דיברתי על 3 מטרידות במיוחד:

א. קידום עצמי– צריך כל הזמן להמשיך ולדחוף קדימה, דרך הספק העצמי, דרך הביישנות ודרך תחושת ה'אני לא מספיק טובה'

ב. מטה-מעלה – חשוב לאזן כל הזמן בין הפרטים הקטנים לבין התמונה הגדולה (החזון).

ג. איזון  בין הרגשי ('לא נעים') לבין העסקי (משוואה של הוגנות בין לתת ולקבל).
*

כנס נשים בעסקים, גולדה

ענבל: "בהקשר לאיזון בין פרטים לבין החזון או התמונה הגדולה — החזון הוא לטפל ואני מסתכלת קדימה. לטובת החזון הזה אני מגייסת את כל המשאבים. אני זוכרת את עצמי בחופשת לידה יושבת באוטו וכותבת דוקטורט או עונה על שאלה בפורום במשך חצי יום, אחרי שקראתי כל טקסט אפשרי כדי שהתשובה תהיה מקצועית ומקיפה. כלומר, אני פדנטית בדברים החשובים, שמובילים לחזון."

לסיכום,
ניהול עסק מצליח כרוך בהפניית משאבים לכל החוליות, הקשורות זו בזו. וכמובן, חשוב לי להבהיר שהעבודה הזאת אף פעם לא נגמרת. אנחנו כל הזמן מכווננות ומשתפרות, מחזקות חוליה אחת וצריכות לאזן את האחרות, מעוררות מודעות אצל הלקוח  ומושכות יותר ויותר לקוחות. ככל שנצליח לעמוד באתגר הזה, לשמור על כל החוליות בחיים, ולטפח אותן, כך העסק יצליח יותר.
*

חוה ניסנבוים, ייעוץ עסקי

*
אני מזמינה כל בעלת עסק שרוצה להצליח לבוא לפגישת ייעוץ כדי לבחון ביחד את מיקומה בכל אחת מהחוליות, ומאחלת לכולן הצלחה גדולה.

שלכן, חוה

יעל ארד: כל אחת יכולה ללכת בדרך המובילה להצלחה

יעל ארד
יעל ארד

מאת: חוה ניסנבוים, יועצת עסקית, אתר גולדה

מתוך כנס גולדה לעסקים קטנים ובינוניים

כבר הרבה זמן אני עוקבת אחרי הקשר שמתקיים, בעיניי, בין עולם המצוינות בספורט, לבין העולם העסקי. לאורך השנים אני כל פעם מחייכת לעצמי כשאני קולטת עוד נקודה שבה עולם הספורט פוגש עוד רובד, עוד זווית, בתוך האני מאמין העסקי שלי. אני מוצאת הרבה דמיון בין שני העולמות האלה, וחושבת שהרבה דברים שנדרשים מספורטאי, נדרשים גם מאיש עסקים. אם זה הכרה ביכולת והתמדה בפיתוחה,  אם זה כוח רצון, מחויבות, עמידה ביעדים, התמודדות עם לחצים, ואם זה ניהול משברים והתגברות על אמונות מכשילות – האנלוגיה בין שני העולמות מרתקת, ובעבודה שלי עם אנשי עסקים אני מוצאת את עצמי חוזרת הרבה פעמים לקו הבסיס הזה. אני מאמינה שאם מנהלים ילמדו יותר מספורטאים, הם יידעו לעבוד טוב יותר לאורך זמן, ויגיעו לביצועים טובים יותר.

באחרונה צפיתי בשני אייטמים בטלוויזיה, ששוב החזירו אותי  למחשבות בנושא: הראיון עם ירדן ג'רבי, התקווה האולימפית הגדולה, והסרט על לאנס ארמסטרונג, שהמשפט שלו, "אני אוהב לנצח, אבל יותר מכול אני לא מסוגל אפילו לחשוב על הפסד, כי בשבילי הפסד שקול למוות" – הלך איתי אחר כך ימים רבים. בסופו של דבר התנהגותו של ארמסטרונג אמנם התגלתה כלא-ספורטיבית בעליל, אבל דרך הדברים שלו הבנתי עד כמה הוא קו מחשבה שמניע ספורטאים מצטיינים, כמו גם אנשי עסקים מצטיינים.

בימים אלה אנחנו עובדים על כנס גולדה 2015, ואולי בגלל זה, ובגלל כל הנושא שעלה אצלי עכשיו שוב לכותרות הפרטיות, נזכרתי בהרצאה של יעל ארד בכנס גולדה מלפני שנתיים. כפי שתראו, המסר של יעל הוא חד משמעי – אין לה ספק שסיפור ההצלחה העסקי שלה היום, מחובר לדרך המפוארת שעשתה כספורטאית, והיא מתארת את הקשר הזה בצורה נפלאה.

 

להיות הכי טובה

יעל ארד מוכרת לכולנו כאחת הספורטאיות הטובות ביותר בישראל בכל הזמנים. התמונה שלה, עומדת על דוכן המנצחים באולימפיאדת ברצלונה 1992 ומקבלת את מדליית הכסף בתחרות הג'ודו,  חקוקה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. בנוסף להישג הזה היא הייתה גם סגנית אלופת העולם ב-1993 ובאותה שנה זכתה גם באליפות אירופה.

 

ב-1996 יעל פרשה מעולם הספורט התחרותי. הפסגה הבאה שסימנה לעצמה לכבוש הייתה עולם העסקים. או בלשונה, "רציתי להוכיח לעצמי שאני יכולה לעשות עוד דברים חוץ מלהרביץ לאנשים". לצורך זה היא למדה מנהל עסקים והתמחתה באסטרטגיה שיווקית ופיתוח עסקי בעולם הילדים. היום היא מובילה את חברת מוגובי, העולם הווירטואלי לילדים.

"הייתי ילדה רגילה ממשפחה רגילה שחיה חיים רגילים", היא מספרת לכמאתיים המשתתפים שהגיעו לכנס ומקשיבים לה בריכוז. "ולכן, אני חושבת שאם אני עשיתי את זה, אז כל אחד יכול. כל אחד ואחת שמסמנים מטרות גדולות, שטובים בתחומם, שלא נשברים ממהמורות. נורא קל לנו להסביר לעצמנו למה אין לנו סיכוי. הרבה יותר קשה ללכת את הדרך הארוכה, להיכשל לפעמים, להתמיד, להאמין. לעבור את דרך החתחתים. ההבדל בין מי שמצליח למי שלא, טמון במי היה מוכן לדבוק במטרות, ללמוד מטעויות ולהמשיך הלאה, ומי שלא".

"בגיל 16 נסעתי בפעם בראשונה למחנה אימונים בחו"ל, באוסטריה, עם 'זקנות' בנות 25, הטובות בעולם", העיניים שלה נוצצות. "אני זוכרת את היום הזה. זה היה היום שבו החלטתי שאני רוצה להיות הכי טובה בעולם, כמוהן. זה היה הרגע שבו החלטתי להיות מקצוענית ולהקדיש את החיים שלי לעניין הזה". מכאן, היא אומרת, מהרגע הזה, מתחילה העבודה הקשה.

 

הצבת חזון ועדים

את סיפור ההצלחה העסקי שלה היא משלבת בצמתים שבהם עברה, בהתמודדויות ובלקחים שהפיקה בדרך המפוארת שעשתה כספורטאית. יש לה "אני מאמין" ברור, והיא מונה את הכלים שלה להצלחה:

  • בספורט אין מועד ב' – צריך לדעת לספק את הסחורה ביום הנתון, כי הזדמנות שמתפספסת, לא תחזור. כשזה ברור לנו, הדרך הופכת להיות משמעותית יותר. כל דבר שעושים, עושים יותר טוב. הדרך קובעת את סיומה – אם נצליח ברגע האמת לעשות את הדברים כמו שצריך.
  • ביקורת עצמית – צריך לחזק את החוזקות ולאתר את החסרונות, כדי לשפר את הדברים שאנחנו פחות טובים בהם. אנחנו נוטים להחביא ולהדחיק את המקומות שבהם אנחנו פחות טובים, וזו טעות. כשאנחנו יודעים במה אנחנו פחות טובים, אנחנו יכולים להפנות לשם משאבים, להתאמן על אותם דברים, ולהשתפר.
  • האינרציה והשאננות הם האויבים הגדולים ביותר של המצוינות.
  • לא לעגל פינות – עיגול פינות הוא עוד אחד מאויבי המצוינות הקשים שצריך להילחם בהם. בקריירה זה פשוט לא עובד.
  • להציב מטרות ריאליות – חזון ומטרות. היכולת שלנו להציב מטרה גדולה היא חשובה. אבל היכולת לחלק אותה למטרות ריאליות היא חשובה יותר. אף אחד לא יכול להגיע בצעד אחד לראש הסולם. צריך לעלות לשם שלב אחר שלב.
  • להתמודד עם כשלונות – כשלונות הם חלק מהמשחק. מותר להתאכזב, וזה יכול אפילו להיות מניע מקדם. אבל אסור להתרסק. התרסקות היא לא דבר טוב.
  • לא לנוח על זרי הדפנה – מנוחה על זרי הדפנה מכניסה לשאננות. לכן, מוטב להיות אלוף עולם רק ליום אחד, ואחר כך לחזור לעבוד קשה כדי לשמור על המקום, ולהתקדם עוד.
  • יכולת לגייס מעבר למאה אחוז – אנחנו לא מכירים את היכולות האמיתיות שלנו, את המאה אחוז שלנו. אי אפשר לשבור שיא עולם, קצה גבול היכולת האנושית, אם לא מביאים את עצמנו למאה אחוז. צריך לדעת ללכת לקצה, עד סוף המאמץ. אפשר וצריך להתאמן על זה.

 

משולש ההצלחה

לסיכום, היא מציגה את משולש ההצלחה שלה:

  • כישרון – הבסיס של העסק המצליח חייב לשבת על הכישרון של בעל העסק, הדבר שהוא טוב בו. לא כדאי להתחיל עסק בשביל להוכיח משהו למישהו, בתחום שאינו התחום שאתה "שוחה" בו.
  • עבודה קשה ומשמעת עצמית – אם הכישרון הוא הפוטנציאל, אז העבודה הקשה היא מה שיהפוך את הכישרון הזה ליכולת.
  • חוסן מנטלי – בשביל להצליח, צריך לפתח את האמונה ביכולת שלי, את ה"מגיע לי". זו יכולת נרכשת, שנלמדת תוך כדי תנועה, בתוך ההתמודדויות.

 

המסר של יעל ארד חד וברור – כל אחד יכול ללכת בדרך המובילה להצלחה. זו לא דרך קלה, יש לה עליות וירידות, אבל היא קיימת ואפשרית. כל אחד יכול, עכשיו רק נותר לברר מי באמת רוצה.

 

12.11.13 (405)
יעל ארד וחוה ניסנבוים-אגוזי, כנס גולדה לעסקים קטנים ובינוניים 2013

חזון, אסטרטגיה וטקטיקה לעסק שלך

עסקים מצליחים מסמנים לאן הם רוצים להגיע ומה הם רוצים להיות – זה עיקרו של חזון. אח"כ גוזרים מהחזון אסטרטגיה וטקטיקות להשגת האסטרטגיה. איך עושים זאת? על כך במאמר

מאת: חוה ניסנבוים

אז איך מתכננים, בונים חזון, אסטרטגיה וטקטיקות? הנה:

חזון: השאיפה שלך לעסק

חזון נכון משלב בין שני מרכיבים: ליבה ועתיד1.

הליבה מגדירה "למה העסק הזה קיים" ו"במה אנחנו מאמינות" – הליבה לא משתנה אף פעם.
הליבה כוללת את הערכים שלנו ואת היעוד של העסק שלנו.
הערכים הם קווים פנימיים שמנחים ומנהלים אותך מאז ומתמיד.
ערך יכול להיות חידוש וגיוון, מקצועיות, התפתחות רוחנית, למידה, בטחון, חברות וכיו'ב.

היעוד משקף את הסיבה הבסיסית לקיומו של העסק שלך. אם תרצי, היעוד משקף את הסיבה שאנשים מחוץ לעסק מייחסים לעבודת העסק שלך (מעבר לעשיית כסף).

העתיד מגדיר "מה את שואפת להיות, להשיג וליצור". הגדרת העתיד עשויה להשתנות ולהתפתח עם השנים. כאן תגדירי מטרה גדולה ונועזת לעסק, ל 10 עד 30 שנים הבאות. כאן עלייך להבין איך העסק שלך ייראה כשהוא ישיג את אותה מטרה. חשוב שהתיאור של "איך זה יהיה כשתשיגי את המטרה הזו" יהיה תיאור ממריץ, שובה וספציפי. חשבי על התיאור כאילו את מתרגמת את החזון ממילים לתמונות, צרי תמונה שאנשים יוכלו לדמיין בראשם.

החזון של סוני2, כפי שנכתב בשנות החמישים (1950).

SONY VISION

ליבה

עתיד

ערכים

מטרה גדולה ונועזת
(ל25 השנים הבאות)

למנף את הסטטוס והתרבות היפנית

להיות חלוצים – לא להישרך אחרי אחרים, אלא לעשות את הבלתי אפשרי

לכבד ולעודד אנשים למצות את היצירתיות והיכולת שלהם

להפוך לחברה המזוהה ביותר עם שינוי התפיסה בעולם את המוצרים של יפן

(ממוצרים לא איכותיים לאיכותיים ביותר)

יעוד

תיאור ברור

לחוות את ההנאה שבחידוש וביישום טכנולוגיה שנעשית לטובת ולהנאת הציבור הרחב

ניצור מוצרים שיחלחלו בכל העולם..נהיה החברה היפנית הראשונה שתחדור לשוק האמריקאי ותפיץ בצורה ישירה…נהיה המובילים בחידושים כמו עם הרדיו טרנזיסטור…חמישים שנה מעכשיו, השם המותגי שלנו יהיה מוכר מאוד בעולם…ויסמל חידוש ואיכות… … "Made in Japan"

 

איך תדעי שהמטרה שלך (המטרה הגדולה והנועזת) היא המטרה הנכונה לעסק שלך?
הנה מספר קריטריונים להערכתה: הגדרת את המטרה מתוך הבנה ולא מתוך יומרנות, זו מטרה שמלהיבה אותך, שמבוססת על החוזקות שלך ושאת יודעת כיצד היא מתגמלת אותך מבחינה חומרית. זו מטרה לטווח רחוק (10 עד 30 שנה), מטרה ברורה, ממגנטת וקלה להבנה. היא משקפת בצורה טובה מאוד את מי שאת – את הערכים והיעוד שלך.

האסטרטגיה: הדרך שאת מתכוונת ליישם כדי להשיג את החזון

אסטרטגיה היא התכנון, היא הדרך שאת מתכוונת ליישם כדי להשיג את החזון. חשוב לשלב באסטרטגיה יעדי ביניים. כלומר, לאחר שקבעת מטרה ל 10 עד 30 שנים, קבעי יעדי ביניים ( מטרות) ל 3 עד 5 שנים.

אלי הורביץ, חתן פרס ישראל ויו"ר טבע, על אסטרטגיה3:

"יש את כל המתפלספים שאומרים שאי-אפשר לתכנן כי יש אינסוף תרחישים. אבל זה לא נכון, זה הבל. בוודאי שיש יותר מסצנריו אחד, אבל יש מידע שעל-פיו אפשר לתכנן.

"לוקחים סגמנט מסוים – נגיד, תרפויטי, ובודקים: אתה יודע גילים, אתה יודע כמה אנשים יחיו באותה קבוצת גיל, אתה יודע מה הטיפול הנוכחי למחלה ואתה יודע אלו מחקרים יש היום בתחום. אנחנו לא הולכים על עיוור. אנחנו צופים מה יהיה הטרנד הבא ובודקים הכל. לכל הצרות הסביבתיות – המחלות האזוריות, השפעות למיניהן, האיידס – יש היסטוריה ארוכה, והניסיון מלמד אלו שנים קשות יותר ואלו קלות יותר. התכנון הוא אתגר מעניין – יש דמוגרפיה, יש גיאוגרפיה, יש שיקולים רבים".

החזון נותן צורה וכיוון לעתיד הארגון. אני מציעה לנסח חזון קצר שתוכלי לזכור. "להיתפס כאחד העסקים המקצועיים ביותר בתחום הייעוץ" או "להיות ארגון היזמות הכי טוב בישראל".

חזון אסטרטגיה

האסטרטגיה מסתכלת לתוך העסק ומחוצה לו (לתחרות בשוק ולסביבה העסקית בה את נמצאת). למשל, כדי להיות "מקדמת אתרים מס' 1 לעמותות בישראל " האסטרטגיה שלך צריכה להעריך אילו שירותים מציעים מקדמי אתרים אחרים בישראל. מי מאלו מכוונים לעמותות, ואילו מקדמי אתרים יכולים בעתיד להציע שירותים מתחרים. האסטרטגיה שלך גם צריכה לקבוע כיצד תהיי מקדמת מס' 1'. מה תעשי כדי שלקוחות יבחרו בך ולא במישהו אחר? האם תציעי את המחיר הנמוך ביותר? האם תציעי מדדים להצלחה? האם תעסיקי את האנשים הטובים ביותר ותבני מוניטין של המקדמת היצירתית ביותר?

אם תחליטי להתחרות במחיר הנמוך ביותר, מה תעשי כשחברה מתחרה תוריד גם היא את המחירים? אם תחליטי להעסיק את האנשים הטובים ביותר, איך תמשכי אותם? האם תשלמי את המשכורות הגבוהות ביותר ותתני לכל עובד בונוס על הישגים יוצאי דופן? האסטרטגיה שלך חייבת להתייחס לכל הנקודות האלו ולתת פתרונות שעולים בקנה אחד עם החזון שלך.

החזון והאסטרטגיה של קפה סטרבקס (starbucks), רשת הקפה הגדולה בעולם, 41996:

חזון
ערכים: תשוקה בעשייה (love what we do) * רוח יזמית * גאווה בניצחון * כבוד לשותפים שלנו *
יעוד: לספק חוויה מרוממת שמעשירה את היומיום של האנשים
מטרה גדולה ונועזת: לבנות חברה גדולה שמזוהה כאחד המותגים הכי מוערכים ומוכרים בעולם

אסטרטגיה

"בהתבסס על חזון זה, יחד עם קבוצת אנשים מוכשרים, הערנו את סטארבקס לחיים. עשינו את זה באמצעות מוצרי קפה שמעט מאוד אנשים טעמו קודם לכן, חנויות שמעוצבות באופן שלא הכירו קודם, אינטראקציה ברורה ונעימה עם הלקוח…"

יעד ביניים שהוצב ב 1996 לשנת 2000: לפתוח 2000 חנויות.

נכון לפברואר 2007, לרשת יש 13,168 סניפים ב-39 מדינות ברחבי העולם

טקטיקות: איך תממשי את האסטרטגיה ומתי
הטקטיקות הן התהליך והביצוע, הן הפעולות או שיטות ספציפיות ולוח זמנים שתשמשי בו להשגת האסטרטגיה. האסטרטגיה להיות מקדמת אתרים מס' 1, עשויה לכלול טקטיקות כמו כתיבה במגזין אינטרנט או ארגון כנסים בנושא קידום אתרים.

הטקטיקה של סלקום:
בכניסתה לשוק הישראלי, היעד של סלקום היה להגיע במהירות לכמות גדולה מאוד של מנויים. האסטרטגיה היתה מחיר נמוך. הטקטיקה היתה להיות בכל נקודה שבה נמצאים אנשים.

לסיכום המאמר –
"אם לא תדעי לאן ללכת, כל תוכנית תתאים" (פיטר דרוקר, מי שנחשב לאבי תורת הניהול). במילים אחרות, למדי והכירי את הצעדים שיובילו אותך לדרך בה תרצי להוביל את העסק שלך. וכבר היום סמני לאן את מבקשת להגיע בעתיד.

מקורות:

1. 'לנצח נבנו', פוראס וקולינס, 2001, הוצאת פקר.

2. www.jimcollins.com

3. 'רואה רחוק, רואה שקוף', רונית שווה, מגזין סטטוס

4. www.starbucks.com

    מודל עסקי

    מודל עסקי הוא הצורה בה העסק מרוויח את כספו. המודל אינדיבידואלי לעסק ולא בהכרח ענפי או "תחומי". אתם, בעלי העסק, צריכים להיות אלה שמזהים מה מניע הכי טוב את המנוע הכלכלי של העסק שלכם. בכתבה הזו אנסה לתת מענה לשאלה הבאה: לאיזו יחידה יכולה להיות ההשפעה הגדולה ביותר והעקבית ביותר על התזרים העסקי שלכם?

    המודל העסקי טוב הוא מרכיב קריטי בכל עסק, בין אם מדובר במיזם חדש או בעסק קיים ומוכר בשוק.הסמן הכלכלי יכול להיות מתוחכם מאוד, לעיתים אפילו לא ניכר לעין. תחשבו על זה כך: אם אתם יכולים לבחור במדד אחד בלבד – רווח ליחידה אותו אתם צריכים להגדיל באופן שיטתי לאורך זמן, לאיזה יחידה תהיה ההשפעה הגדולה ביותר והעקבית על תהליך גידול העסק שלכם?

    זה יכול להיות לקוחות אחרים מאלו שיש לכם היום, אולי דרך הפצה אחרת,  יעילה יותר,  אולי שיתוף פעולה עם עסק משלים. ואולי הדרך שלכם ליצור יחידת רווח מתאימה היא לשמר לקוחות: מעט לקוחות אבל לקוחות כדאיים וקבועים ולא לנסות כל פעם לגייס לקוחות חדשים. ואולי, כמו בגוגל או פייסבוק, הדרך שלכם להכניס כסף היא דרך פרסומות (אתם תכתבו את הבלוג המדהים שלכם ומישהו ישלם על פרסום בבלוג).

    כל עסק מרוויח הגיע להבנה עמוקה של המרכיבים שקידמו בצורה הטובה ביותר את העסק שלו, ובנה את המודל העסקי הרצוי לו בהתאם להבנה הזו.

    הרצאה של חוה ניסנבוים, יועצת עסקית, מנהלת גולדה, בנושא מודל עסקי – 

    מודלים עסקיים – דוגמאות

    * על כריית טקסט מבוסס המודל העסקי של GMAIL. גוגל מנתחת את תחלופת האימיילים ומצמידה פרסומות בהתאם. מודל עסקי מנצח –  פרסום ממוקד.

    * קניון – נגדיל את הרווח על כל ביקור של לקוח

    * הבנק הישיר -רווח על כל מועסק! סניפים מצומצמים ושירותי בנק ממוכנים

    * ג'יל / HP – רכישות חוזרות של סכינים / דיו

    * העסק הפשוט שהגה מייקל ברונר בשנת 1980 כשלמד באוניב' בוסטון הוא דוגמא למודל שענה על חידוש בתהליך (המוצר היה קיים כבר): כמו חבריו לכיתה, ברונר נהג לקנות בקיוסקים חוברות של קופונים שבהתם השתמש לרכישה בחנויות המקומיות ובמסעדות. אלא שלברונר היה רעיון טוב יותר לשימוש בחוברות –  נכון שהחוברות יצרו ערך לסטודנטים (ההנחה), אבל היה להן פוטנציאל גדול יותר עבור הסוחרים עצמם, שיכלו למכור יותר מוצרים כמו פיצות או תספורות. ברונר הבין שהמפתח למיצוי הפוטנציאל של הקופונים הוא תפוצה: הוא הכניס חוברת קופונים לכל תיק של סטודנט.

    הרעיון של תפוצה גבוהה ענה על שני אתגרים משמעותיים. ראשית, סטודנטים היו קצרים במזומנים. כשהוא נתן להם חוברת קופונים חינם הוא פתר להם את הבעיה הזו. שנית, ברונר היה צריך לחשוב ממה הוא עצמו עושה כסף. בשלב ראשון, ברונר נתן הצעה חכמה לאוניברסיטה: ברונר ייצר את חוברת הקופונים ואילו האוניברסיטה תחלק את החוברות בחינם בכל המעונות של הקמפוס. כך האוניברסיטה תתפס בצורה טובה בעיני הסטודנטים. האוניברסיטה הסכימה.

    בשלב שני ברונר הציע הצעה לבעלי העסקים בסביבה. אם הם יסכימו לשלם סכום קטן כדי להיכנס לחוברת הקופונים, הקופונים שלהם יקבלו חשיפה בקרב כל הסטודנטים. הרעיון המריא באוניברסיטת בוסטון ובאוניברסיטאות נוספות. החידוש של ברונר לא היה חוברת הקופונים, אלא המודל העסקי שלו; זה עבד כי הוא הצליח להבין את המוטיבציות של שלושה קהלים: הסטודנטים, האוניברסיטה ובעלי העסקים מסביב.

    * מודל עסקי – יורודיסני. ב- 1992, כשדיסני השיקה את  יורודיסני בפאריס, היא העתיקה את המודל העסקי של דיסני ארה"ב. הנהלת דיסני שיערה שהאירופאים יבזבזו את אותה כמות כסף, כמו בארה"ב -על מתקנים, מזכרות ואוכל אלא כל ההשערות הללו הופרכו. כך, למשל, האירופאים הביאו אוכל מהבית ולא בילו שעות רבות במסעדות שבתוך הפארק, הם ציפו לאכול באותה שעה, מה שהעמיס את המסעדות ויצר תורים ארוכים. וכך, בשנים ראשונות פארק אירופה הפך לאסון. המגמה השתנתה רק לאחר ששונו כמה אלפי! מרכיבים במודל הכלכלי שלו, אחד אחרי השני.

    במילים אחרות, אם התוצאות המיוחלות מיישום המודל לא מגיעות, חשוב לבחון מחדש את המודל העסקי, כמו שעשו בדיסני אירופה, ולכוונן אותו בהתאם. במובן זה, מודל עסקי שווה ערך לשיטה הפועלת במדע – אתם מתחילים עם השערה, בוחנים אותה בפועל ומעדכנים לפי הצורך.

     

    נסו לבחון את המודל העסקי בעסק שלכם דרך ההגדרות הבאות:

    1. מודל עסקי הוא סיפור. הסיפור מסביר כיצד העסק שלכם עובד. מודל עסקי עונה על השאלות: מי הלקוח ומה הוא מעריך? איך אני עושה כסף בעסק הזה? מה הלוגיקה הכלכלית הבסיסית שמסבירה כיצד אני מעביר את ערך המוצר (התועלת) ללקוח, בעלות מתאימה.

    2. הסיפור של המודל קשור באופן ישיר ללקוחות כי בתמורה לתשלום מסויים, קונה הלקוח ערך או הבטחה (נוחות, תקשורת, סיוע, הכשרה וכיוב').

    3. מודל עסקי יכול לשנות את הדרך בה נוהגים לעשות דברים בנישה מסויימת וליצור סטנדרט חדש. למעשה, מודל עסקי מוצלח מציג דרך טובה יותר לחלופות הקיימות בנישה מסויימת.

    4. מודל עסקי יכול להיגזר מאופי המוצר – העיצוב שלו, רכישת חומרי הגלם או תהליך הייצור – והוא יכול להיות קשור לפעילויות המזוהות עם תהליך המכירה של המוצר: זיהוי והשגת לקוחות, יצירת מכירה, הפצת המוצר או העברת השירות.

    מבחן המודל העסקי
    כשמודל עסקי לא עובד, בדקו את הסיפור – מה בסיפור העסקי נשמע לא הגיוני. לאחר מכן, שנו את המרכיב הבעייתי ובדקו שוב את חוזק המודל. הנה 3 מרכיבים לדוגמא שאנו מציעים לכם לבדוק:

    קהל יעד. ללא לקוחות רווחיים, העסק לא יוכל להתקיים. כדי ליצור שביעות רצון בקרב לקוחות כדאי לקבץ אותם לקבוצות מובחנות עם מאפיינים דומים כמו צרכים, התנהגויות דומות. החליטו באופן מודע את מי העסק משרת ואת מי לא. רק לאחר מכן תעצבו את המודל העסקי סביב הצרכים הספציפיים של הלקוח.

    שימו לב, העסק יכול לפנות לקהלים שונים ולהציע להם ערך שונה. למשל אמזון פונה לאנשים פרטיים וגם לחברות אינטרנט. לפלטפורמה העסקית, יכולים להיות גם שני צדדים שונים אך קשורים – למשל חברת אשראי פונה למחזיקי אשראי אך גם לאלו שמשלמים אליהם באשראי, גם מגזינים פונים גם לקוראים וגם למפרסמים.

    ערוצי הפצה. איך העסק מגיע ללקוחות שלו? ערוצי תקשורת, הפצה, ומכירה הם חלק מהממשק של החברה עם הלקוח. ערוצי ההפצה מעלים את המודעות למוצר של עסק, עוזרים ללקוח להעריך את הצעת הערך של העסק, לקנות, תמיכה לאחר קנייה. תשאלו את עצמכם, איך הלקוחות רוצים שתגיעו אליהם? איך אתם מגיעים אליהם עכשיו? איך הערוצים משתלבים? איזה ערוץ הפצה עובד הכי טוב? איזה ערוץ הפצה הכי יעיל ואיך תשלבו אותם בשגרה של הלקוח?

    תזרים. עבור איזה ערך הלקוח ישלם? לכל תזרים יש מנגנון תשלום אחר.

    1. מכירת נכס או זכות שימוש למוצר פיסי.
    2. שירות – ככל שהקונה משתמש יותר בשירות הוא משלם יותר. מספר דקות בטלפון, לילה במלון, משלוח של חבילה
    3. רישום לשירות או מנוי חודשי/שנתי, בתמורה לכניסה ללא הגבלה.
    4. השאלה/השכרה/ליסינג. לזמן מוגבל ללא עלויות מלאות או בעלות.
    5. רשיון. רשות להשתמש ברכוש אינטלקטואלי מוגן בתמורה לתשלום רישוי.
    6. סוכנים או תיווך. גורם שלישי לוקח עמלה על תיווך, כמו איש נדלן.

    מנגנון התשלום בכל ערוץ יכול להשתנות והוא נע בין תשלום קבוע לבין משתנה (למשל לפי עמלה, תוצאה, משא ומתן, לפי שווי סחורות או שוק).

    זכרו – הסיפור לא פחות חשוב מכל אלמנט ספציפי. לקוחות מסויימים יעדיפו לשלם בדרך מסוימת ולא אחרת, והם ירצו שהמוצר יגיע אליהם בדרך מסוימת ולא אחרת.

    רוצים לחשוב יחד על המודל העסקי שלכם?

    התקשרו אלינו –  נשמח לבנות אתכם מודל עסקי רווחי וחכם.

    כתיבת תוכנית שיווקית

    כתיבת תוכנית שיווקית מתבצעת לאחר אבחון העסק והיא כוללת, לפי הצורך, אפיון מוצרים או שירותים. במילים אחרות, תוכנית שיווק היא נגזרת של מודל עסקי ושל אסטרטגיה עסקית, והיא הבסיס לשלב הבא – יישום פעילות השיווק.  

    מטרת כתיבת תוכנית שיווקית וחשיבותה

    מטרת תוכנית שיווקית לפרט את כל הפעולות השיווקיות שעסק צריך לבצע כדי להשיג את יעדי המכירות שלו עבור מוצר או קו מוצרים מסויים, בטווח קצר, בינוני וארוך.

    התוכנית השיווקית תגדיר מה סדרי העדיפויות בין פעילויות השיווק ותכוון את העסק בהוצאה לפועל של התוכנית. הדבר משמעותי ביותר בייחוד בעסקים קטנים בהם המשאבים מוגבלים, ונדרש מיקוד המאמץ בפעילויות אשר יקדמו את שיווק המוצר בצורה האופטימלית. כך למשל, תוכנית שיווק תגדיר באיזה אופן נשווק ונפיץ את המוצר/ים, באיזה מהמוצרים או ערוצי הפצה נמקד את הפעילות בכל רבעון (או חודש) נמקד את הפעילות. התוכנית תסייע לחזות איזו פעילות צפויה להביא את הלידים האיכותיים יותר, בזמן הקצר יותר ובאילו עלויות.

    תוכנית שיווק עשויה להוביל אותנו להחליט כי בזמן הקצר עדיף להתמקד בכנסים מקצועיים (יתכן ומחקר שוק יגלה כי ברבעון הבא יש כנס גדול המיועד בדיוק לקהל היעד) ובטווח הארוך יותר, ובצורה הדרגתית נפתח תוכן שיווקי לקידום המוצר באינטרנט ובשטח.

    מבנה תוכנית שיווקית לדוגמא

    תמצית מנהלים – מבוא אשר מציג באופן ברור וקצר את עקרי המסמך ואת עקרי התכנית

    הגדרת המטרה – לאן החברה שואפת להגיע בזכות המוצר

    ניתוח שוק – הבנת הכוחות הפועלים בשוק והמגמות לקראתן צועד. הכנת פרק זה דורשת עבודה מדוקדקת והשקעה של זמן ומאמץ. למעשה ניתוח השוק עשוי להיות בסיס להחלטה להאם כדאי בכלל להשקיע בפיתוח מוצר חדש, שכן אולי נגלה שהשוק כל כך רווי במוצרים דומים ומתחרים, שאין טעם להציג בו מתחרה חדש. יתכן ונגלה כי אם נעצב את המוצר באופן ייחודי ומבודל (על פי תמהיל שיווקי אשר יפורט בסעיף הבא), כן ימצא לו ביקוש רב. ניתוח השוק כולל התייחסות לסעיפים הבאים:

    1. מה גודל השוק של העסק?
    2. מהן החוזקות והחולשות של העסק ביחס לשוק ולמתחרים(SWOT)?
    3. איך העסק ממוצב?
    4. ניתוח קצר של האקלים העסקי. לדוגמא, אם שורר מיתון במשק, אזי יהיה קשה יותר להגדיל מכירות מאשר בשוק צומח.

    התמהיל השיווקי של המוצר – זוהי למעשה ליבת תוכנית שיווק, המגדירה אסטרטגיה שיווקית לפי ארבעת מרכיבי התמהיל השיווקי (ארבעת ה P):

    1. מוצר(Product) כל ההחלטות הקשורות למוצר עצמו: שם, שימושיות, מראה, מיתוג, אריזה, אחריות, שירות/תמיכה, מיצוב, בידול.
    2. מחיר (Price) – כל ההחלטות לגבי תמחור המוצר/השירות: מדיניות מחירים, מדיניות הנחות, אסטרטגיה ("גריפת השמנת", מחיר חדירה) ואופציות ליסינג. חשוב לציין שמחיר נמוך לא בהכרח גורר יותר מכירות, וההחלטה לגבי המחיר מאוד מורכבת ותלויה בגורמים רבים אחרים.
    3. ערוצי הפצה(Placement) החלטות לגבי תהליך המכירה וההפצה של המוצר ללקוחות-המטרה. כגון: מיהם המפיצים, מה המוטיבציה שלהם (שולי רווח או הטבות אחרות?), כיסוי השוק שלהם, היכן ממוקמים, לוגיסטיקה (כמו תובלה ושינוע), רמת שירות שנותנים.
    4. שיווק (קידום)(Promotion) כל ההחלטות לגבי האופן בו החברה תקדם את המוצר לשוק והתקצוב: פרסום? יחסי ציבור? חסות לאירוע? מכירה אישית? שימוש במדיה?

    ניתוח פלחי שוק  – בניית פרופיל של לקוחות פוטנציאליים וניתוח לקוחות קיימים, כדי להבין מיהם "לקוחות טובים" עבורינו (אלו שתורמים את רוב ההכנסות לעסק). כמו כן, כיצד ניתן להגיע ללקוחות חדשים מקהל יעד דומה, ולהגדיל את נתח המכירות מתוך שימור לקוחות קיימים. נתונים שנבחן הם:

    1. אחוזי מכירות
    2. נתונים סוציו-אקונומים ודמוגרפים
    3. מה הלקוחות רוצים
    4. איך הם משתמשים במוצר
    5. דרישות תמיכה/שירות
    6. איך מגיעים ללקוח
    7. רגישות למחיר

    תוכניות שיווק אלטרנטיביות – התוויית אפשרויות שונות לתכניות שיווקיות, אשר כל אחת תכלול תמהיל שונה של פעילויות שיווק, וניתוח כל אחת מהאפשרויות. כל אחת מהתכניות תפרט כיצד תביא לידי ביטוי את התמהיל השיווקי של ארבעת ה P עבור המוצר.

    תוכנית שיווקית נבחרת – סיכום כל הנתונים במסמך עד כה יורה לנו על תוכנית שיווקית מועדפת. לאחר שנבחר את התוכנית הרצויה, נגדיר על פיה את פעילויות השיווק הנדרשות להוצאת האסטרטגיה לפועל בטווחי הזמן שונים (קצר, בינוני וארוך). בחלק זה גם נגדיר יעדים כמותיים אשר אנו צופים להשיג מביצוע כל אחת מהפעילויות. חשוב כי היעדים יהיו ריאליים, על מנת שהתכנית תהיה אמינה וברת ביצוע. יכללו כאן הנתונים הבאים:

    1. יעדים – מהן התוצאות הצפויות (וכמובן הרצויות)?
    2. תחזיות של הכנסות והוצאות
    3. ניתוחי נקודת איזון

    סיכום – בסוף התהליך חשוב להקדיש זמן לכתיבת סיכום המסמך, שיכלול את כל הנקודות החשובות: מטרות, אסטרטגיה, צעדים מתבקשים וסיכום כספי.

    נספחים – תרחישים, חישובי גודל שוק, עמלות, שולי רווח ועוד

     

    כתיבת תוכנית שיווקית ערוכה היטב מבוססת על עבודת הכנה ומחקר מעמיקים, ומשקפת הבנה עמוקה את השוק וצרכיו, את העסק ומוצריו ואת הפוטנציאל להצמיח אותם. יחד עם זאת תכנית שיווקית הינה מסמך אופרטיבי. היא מגדירה מהן הטקטיקות והפעילויות בהן החברה תנקוט על מנת לקדם מוצר או קו עסקי מסויים. בעזרתה יוצאים לביצוע בשטח, ועל פיה נמדוד את ההתקדמות שלנו בשיווק.

    אם אתם לקראת פיתוח מוצר חדש ורוצים להבין עד כמה הוא נחוץ בשוק, אם אתם לפני השקת מוצר חדש ורוצים לדעת איך להציג אותו לשוק, אם אתם צריכים להתוות אסטרטגיה שיווקית ופעילות שיווקית הנגזרת ממנה – זה הזמן לכתוב תוכנית שיווקית.

    למומחי השיווק בגולדה ניסיון רב בכתיבת תוכנית שיווקית, ונשמח ללוות אתכם בתהליך כתיבת התכנית, ולהמשיך עמכם להוצאתה לפועל בשטח.

    חוה ניסנבוים
    גולדה פיתוח עסקי

    0522-907721

    דילוג לתוכן