מאת: חוה ניסנבוים אגוזי
יום שישי. פגישה ראשונה עם לקוחה חדשה. היא מעוניינת לעבוד כעצמאית בתחום טיפולי.
בתור יועצת עסקית, כיוונתי מיד למה שאני יודעת לעשות הכי טוב, לטפל בצופן העסקי שלה.
אחרי שעה הרגשתי שזהו זה. עשיתי זאת. פענחתי את ה"קוד" של העסק שלה: את הייחוד שלו, את המקומות שבהם נמצא קהל היעד שלה ואת הדרך "לגעת" בו. כאילו פיצחתי מנעול קומבינציה לאופניים, כזה שרק צירוף של 5 מספרים מסוימים –יפתח אותו.
נשמתי אוויר מלא ריאותיי, ומרוצה בעליל שאלתי אותה: "איך את מרגישה?" כל כך מהר דיוושתי בסיפוק, שתשובתה הלקונית הרגישה לי כמו פנצ'ר בגלגל. "בסדר", היא ענתה "אבל מה אני כותבת על הפלייר למרכז אימהות?"
בקושי הצלחתי למלא קצת אוויר כדי להחזיר את המחשבה הצלולה לראשי. שעה שלמה שאנחנו מדברות על מילים כמו אסטרטגיה, מיקוד, ליבה ובידול, והיא שואלת אותי מה לכתוב בפלייר?! איך היא הצליחה, כל כך מהר, לעבור מרמת המקרו לפרטים הקטנים?
את חצי השעה שנותרה הקדשתי למה שיהיה כתוב בפלייר.
בערב, תוך כדי שצחצחתי שיניים, נזכרתי בשיחה שהייתה לי עם רופאת השיניים שלי.
"בסדר חוה?, את מבינה?" היא שאלה אותי בעדינות לאחר שהסבירה לי במשך שעה על שיקום פה, על ניתוח החניכיים שאני אעבור, על החוכמה שבהתקנת עצם חדשה ועל החומר הזרקוני שהיא כל כך גאה בו. ומה השבתי לה אני בתגובה? "השיניים האלה, הקדמיות, יהיו ישרות?"
פתאום הבנתי. הבנתי, שביקשתי מרופאת השיניים שלי את מה שהלקוחות שלי מבקשים ממני. את ה-LOOK . מהצבע של הפלייר ועד לתוכן של דף הבית. שהחומרים השיווקיים יהיו ברורים ויפים. בדומה ללקוחות שלי גם אני לא מכירה בחשיבות שיש בטיפול של כל הפה כדי שהשיניים הקדמיות תהיינה ישרות. פתאום אני מבינה שאם הרופאה טרחה להסביר לי במשך שעה על שיקום הפה בלא לנגוס אפילו כזית בסוגיית שיניי הקדמיות, כנראה שזה ה-דבר!. ללא ספק זה הדבר בבנייה עסקית.
אפיון מקדים של העסק ובנייתו מבפנים החוצה, חשוב לכל המהלכים העסקיים, בלעדיו אין מצב שהעסק שלך יוכל לחייך בפה מלא שיניים ישרות.
