צילום: לירון ברייר
הכול התחיל מהמחשבה שלי על זה שיש בעסק קבוצה של נשים שעובדות איתי ועושות עבודה נהדרת – אם זה בניהול הפורומים, בכתיבה או בגרפיקה – שעם חלקן אני עובדת ממש צפוף בממד הווירטואלי, אבל מעולם עוד לא נפגשנו בעולם האמיתי. חשבתי עליהן, וחשבתי על עוד אחרות, שאני מלווה אותן כבר כברת דרך, וככה נולד הרעיון של המפגש הזה. הגיע הזמן לאיזה גיבושון, אמרתי לעצמי, זמן איכות משותף לכל החבורה השווה הזאת, הזדמנות בשביל כולן להכיר, ובשבילי לפרגן ולהגיד תודה.
חיפשתי פעילות שתתאים לקונספט של העסק. פעילות שתגיד משהו על נשים, על עצמאות, על העצמה. וככה הגעתי לסדנת הנדיוומן של צביקה דנציגר. סדנת הנדיוומן מכניסה נשים לאחד המעוזים הגבריים השמורים ביותר: ארגז הכלים ותחזוקת הבית. המשתתפות בסדנה, שבשביל רבות מהן זו הפעם הראשונה שהן מחזיקות ביד מברגה או מקדחה, מעזות להתנסות, מתגברות על פחדים, פותחות את הראש לאפשרויות חדשות ולומדות שהן בהחלט כן יכולות. ומה יותר טוב לנשים עצמאיות, גולדות, מאשר סדנה שמרחיבה להן את העצמאות עוד קצת? התקשרתי לצביקה והזמנתי סדנת הנדיוומן.
ובאמת, האירוע היה מקסים והסדנה ענתה על כל הציפיות.
בבוקר הגיעו סמדר, לירון, מירי, אנה, אילה, טל, רויטל, מיכל ומיכל, אריאלה, אהובה והדס והתכנסנו ב"מיה מרחב יצירה", מקום קסום בלב השרון לסדנאות חוגים והעשרה, בחצר של אורית פוביצר.
*
התיישבנו מסביב לשולחן בתוך סוכת בוסתן נעימה לארוחת בוקר מפנקת ואתן יודעות איך זה – נשים, כמו נשים – השיחה ישר קלחה וכולן התחילו להכיר זו את זו והחיוכים פרחו והשאלות נזרקו לאוויר ואחריהן התגובות והאווירה הייתה מקסימה.
וכשהתחממנו מספיק, עברנו לעבודה. וכשאני אומרת עבודה, אני מתכוונת עבודה. למדנו על מקדחות ומברגות, ברגים ודיבלים, מברגים וטסטרים ופלס (לא קרן), ואחרי שעברנו על הכול וידענו להבחין בין מפתח שוודי למפתח אל-אן ובין פלאייר פטנט לקאטר, הבלתי יאומן קרה. קדחנו, הברגנו, דפקנו, שחררנו, העברנו בינינו מקדחי 7 והחלפנו למקדחי 8 והכול בהתלהבות יתרה ובשמחה ובתחושת הישגיות שלא נופלת מכיבוש האוורסט. מי שלא ראה שמחת נשים שאוחזות מקדחה ביד בפעם הראשונה, וקודחות חור בבלוק – לא ראה שמחה מימיו.
וצביקה? הוא זרם עם הבדיחות, היה נינוח עם הבהלה ההתחלתית, סבלני לשאלות, בקי בחומר, ברור בהסברים ולא החוויר לרגע גם כשאחזנו במקדחות, לחצנו על כפתורים, הכנסנו והוצאנו מהחשמל. להפך. הוא הסתובב בינינו, עזר פה, תמך שם, הציע, סידר, החזיק, תיקן ובסוף שלח אותנו עם הזמנה ועידוד אמיתיים כן לעשות את זה בבית.
*
וכשכולן התפזרו, מחויכות ומרוצות, כל אחת עם מתלה קטן שקדחה והבריגה בעצמה ללוח עץ – בשביל שיהיה לילדים מה לצבוע אחר הצהריים – הייתי גם אני מחויכת ומרוצה (ועם מתלה, לילדים). וחשבתי לעצמי שהייתי רוצה לראות עוד נשים, בעלות עסקים, שימצאו בגולדה את הבית שלהן.
*
אז אני פונה לכל אלפי הנשים שגולשות באתר, שקוראות את הניוזלטר, שנעזרות במאמרים או בפורומים – בואו, תעשו את הצעד הבא, ותעזו לצאת מאחורי המסך. יש המון הזדמנויות – יש כנס ויש סדנאות ויש ייעוצים וימשיכו להיות כל הזמן עוד אפשרויות למפגשים מועילים. תיעזרו בנו לצרכים שלכן, ותהיו חלק מהקהילה של גולדה.
ואם אתן מכירות ארגונים שמחפשים פעילות מעצימה לעובדות בארגון -אני ממליצה בחום להתקשר לצביקה
050-5675586
*
חוה ניסנבוים