מאת: חוה ניסנבוים, יועצת עסקית, מנהלת אתר גולדה
ייעצתי לאנה מינביץ' עוד כשהיתה שכירה. יחד הגדרנו את מרכיבי העסק המתהווה – אסטרטגיה עסקית ושיווקית, חומרי מכירה, תמחור – ונתנו מענה למגוון אתגרים. עם 4 ילדים ועברית שאינה שפת האם שלה,
אנה הקימה עסק מצליח מאוד בתחום של בצק סוכר. לאחרונה חגגנו יחד את ההצלחה.
כולנו קוראות בעיתון וברשת סיפורים נוצצים על שינוי קריירה וגם צופות בכאלו בטלוויזיה, אבל האמת חייבת להיאמר. אלו סיפורים יוצאי דופן והם מעטים בים של שינויים.
פעמים רבות שינוי קריירה מקפל בתוכו שני שינויים, דבר שהופך את השינוי למורכב יותר:
אחד- להפוך משכירה לעצמאית, על כל המשתמע בכך (משא ומתן, גיוס לקוחות, משכורת לא יציבה, שיווק) והשני- שינוי תחום העיסוק. להתחיל כמעט מאפס. בלי קשרים, בלי ניסיון. לפעמים יש תעודה. במקרים אחרים- רק כשרון.
ונשים רבות לא מצליחות. אני קוראת לזה החלום ושברו. השינוי המקצועי מאכזב כי הכסף לא מגיע. וזה קשה. קשה להיות בתחום שחלמת עליו מבלי שהוא מתגמל אותך לאורך זמן.
לכן כל כך התרגשתי כשאנה מינביץ' כתבה לי בתחילת אוגוסט שהיא מעוניינת שנחגוג יחד את הצלחתו של העסק שלה, "אנושקה"- פעילויות בבצק סוכר.
ואיך נחגוג? בסדנא של בצק סוכר (אלא מה).
שבועיים אחרי המייל הראשון, נפגשנו, הצוות שליווה אותה בבניית העסק – אריאלה זמיר הקופירייטרית והכותבת השיווקית, הגר אשחר ניר, המעצבת הגרפית מסטודיו Curly Black ואני, היועצת העסקית, לסדנה בהנחייתה של אנה.
המפגש היה מצויין ונהנינו כמו ילדות!
למחרת הסדנא שיתפתי את אנה במחשבות שלי לגבי הגורמים להצלחתה ושמעתי את ההתייחסות שלה לגורמים אלו.
גורם מס' 1 להצלחה. צורך ברור
מענה לצורך ברור הוא גורם מרכזי בהצלחה.
"רציתי להציע שירות שהרבה אנשים יהיו זקוקים לו ולא יהיה אף אחד שמתמחה בו. במפגשים הראשונים בינינו דיברנו המון על הצורך. כיוונת אותי לעסק שנותן מענה לצורך ברור והצבעת על הצורך של אמהות עסוקות בעזרה בהפעלות לימי הולדת. בהתחלה חשבתי על הפעלות ימי הולדת עם מגוון חומרים (נייר, פלסטלינה וכו') אבל כיוונת אותי להתרכז בחומר אחד. אני עדיין זוכרת את מה שאמרת לי אז: 'כשתהיי מספר אחד בתחום של הפעלות לימי הולדת בבצק סוכר, תחשבי על חומר נוסף. כמה שיותר פשוט בשלב הראשון'"
גורם מס' 2: התמדה ועקשנות.
איך התמודדת עם המעבר ככלכלנית בחברה טכנולוגית גדולה לעצמאית בתחום שונה לגמרי?
"המעבר היה בעיקר מפחיד ומלחיץ. היו המון אי וודאויות וחוסר תמיכה מהסביבה הקרובה. צריך אומץ מטורף או, יותר נכון, רצון אובססיבי לעזוב מקום בטוח ויציב בשביל חלום לא מוחשי שקיים רק בראש. בייחוד כשאין גב כלכלי או עזרה כלשהי ויש שלושה ילדים קטנים לגדל ומצב כללי ממש לא יציב (היום יש כבר 4 ילדים).
היה לי ברור שאני הולכת על זה עד הסוף, ללא התלבטות, לא חיפשתי עבודה כשכירה ולא הקשבתי לאף אחד שהציע לי משרה חלקית בשביל "לעבור את התקופה הראשונית". ידעתי שאסור לי אפילו לחשוב "מה אעשה אם זה לא יצליח?". אמרתי לי עצמי – זה חייב להצליח, אין לי ברירה. אני לא חוזרת להיות שכירה!
מול כל ההתנגדויות והפחדים (וכפרפקציוניסטית היו בי המון שאלות, התנגדויות ופחדים), היה בי רצון מטורף להצליח ואמונה שאני מסוגלת לעשות את זה. הדבר הקשה ביותר היה חוסר תמיכה מהמשפחה והסביבה הקרובה שמאוד חששו מהשינוי הזה.
שמחתי על המפגשים איתך. הם נתנו לי כוח ובטחון. היה לי בטחון עצמי מאוד נמוך וכל מילה שלך הייתה מאוד חשובה בשבילי. אני לא בטוחה שאת בעצמך מודעת לכמה שחיזקת אותי. דחפת אותי להזיז דברים כי מרוב פחד לא רציתי להתקדם. בשלב מסוים הרגשתי שאת מרוצה ממני ומהתקדמות שלי וזה נתן לי המון כוח. נתת לי תשובות לשאלות ועשית לי סדר בדברים.
מהרגע שפניתי אלייך ועד הרגע שבו "אנושקה" הגיחה לאוויר עם כרטיס ביקור, אתר וחומרים שיווקיים – עברה שנה. שנה קשה שבה גם עבדתי ביום ככלכלנית וגם עבדתי בלילות על העסק וכמובן שתוך כדי גידלתי שלושה ילדים. אחרי שנה הייתי מוכנה גם נפשית וגם עסקית."
אנה, כמה את קרובה או לא קרובה היום, אחרי 4.5 שנים לשכר שהיה לך כשכירה ב-888?
"הצבתי לעצמי שנה להגיע לשכר שהרווחתי ב- 888. לקח לי 3 שנים. אפשר גם מעסק בתחום האומנות לעבור את ההכנסות בהיי טק אם עובדים קשה, חושבים לטווח ארוך ומקדמים ודוחפים את העסק כל הזמן. יש המון פוטנציאל להגדיל את ההכנסות, זה רק עניין של רצון לעבוד עוד יותר קשה ולהשקיע זמן ומחשבה"
גורם מס' 3 להצלחה: בידול והצמדות פנאטית לליבה.
בחרת בהדרכות. למה לא עיצוב עוגות בבצק סוכר, למשל?
"בתהליך של בניית הרעיון העסקי חיפשתי רעיון מקורי שאוכל להתחבר אליו ב-. 100%. רציתי להרגיש שזה מה שאני רוצה לעשות מצד אחד, ומצד שני להיכנס לנישה ייחודית. אחרי שנכנסתי להמון אתרים של בעלות עסקים שמציעות עיצוב עוגות מבצק סוכר, הבנתי שאני לא הולכת להתחרות בהן. לא רציתי להיות עוד אחת מתוך 100 מעצבות שקיימות בשוק (אפילו שהאמנתי שאוכל להגיע לרמה מקצועית מאוד גבוהה). חיפשתי משהו מקורי יותר, לעבוד עם ילדים, ללמד מבוגרים, חיפשתי אינטראקציה עם אנשים. חשבתי שעסק שמבוסס רק על עיצוב עוגות יהפוך לפס ייצור. מבחינתי כל עוגה או דמות שאני מכינה זאת אומנות, יצירה מושקעת ברמה מאוד גבוהה. היום אני מרשה לעצמי להנות מפיסולים מורכבים ופרויקטים מיוחדים אך הליבה של העסק (85%) – סדנאות והפעלות"
גורם מס' 4 בהצלחה: יציאה מאזור הנוחות.
אנה, כשנפגשנו בסדנא, לפני שבועיים, חשבתי על הפגישה האחרונה בינינו. זו שהתקיימה לפני שנה בערך. דיברנו אז על השלב הבא בעסק: העסקת מדריכות. אני זוכרת שפחדת מאוד מהשינוי הזה. ופתאום בסדנא כששמעתי אותך מדברת בביטחון על צוות המדריכות שלך אמרתי לעצמי, 'זאת לא מוותרת'. ספרי על ההתפתחות ועל השלב הבא שאת רוצה להגיע אליו.
"האמת היא שאני מרגישה שקצב ההתפתחות איטי מדי. חוסר זמן זה רק תירוץ. קשה לי לשחרר ולשנות דברים, במיוחד כשהם עובדים מצוין. יש לי רשימה של משימות שאני חייבת לבצע וקשה לי מאוד להוציא אל הפועל כמו הרחבת הצוות, ובטווח הרחוק, מקום קבוע לסדנאות.
מה השינוי דרש ממך כאדם?
"באופי שלי אני אדם די סגור. לא נולדתי בארץ והעברית שלי לא ברמת שפת אם. אני כותבת עם טעויות ועושה טעויות לשוניות בהפעלות. הילדים היו מתקנים אותי מול כולם וזה היה מביך. רק עכשיו התגברתי על זה ואני יודעת לענות להם בצחוק ולא להתרגש מזה. בהתחלה, היה לי קשה מאוד לדבר עם לקוחות ולהתמודד מול "הישראליות": 'תעשי לי הנחה, אצל X זה עולה חצי.' ישר הייתי מורידה מחיר, רציתי להיות הכי טובה והכי נעימה. זרמתי עם שגעונות של לקוחות ואחר כך הייתי מצטערת שהסכמתי לפסל נסיכה עם שרביט עם בנות 5 שלא מסוגלות לעשות את זה.
היום אני די קשוחה. יודעת בדיוק מה מתאים ומה לא. בטחון שנצבר מהמון ניסיון. אני גם יודעת לעמוד על המחיר שלי ומתמודדת מצוין עם הלקוחות הכי חצופים. ואפילו נהנית מהם! מאלו שמתווכחים על 100 שקלים במשך יומיים ובסוף מסכימים ומודים אחרי ההפעלה שהיו מוכנים לשלם יותר כי זה היה שווה.
או אשת משאבי אנוש שקיבלה הצעת מחיר ממני וחזרה אלי שהם קיבלו הצעה זולה ב-50% ובסוף סגרו איתי. השתניתי מאוד. הסטטוס עצמאות שינה את האופי שלי."
גורם מס' 5 : פדנטיות.
אין פשרות אצלך. לא בעבודה ולא בניהול. אני חושבת שזו תכונה חשובה מאוד להצלחה.
"אני מסכימה איתך. זה מאוד חשוב בשביל להצליח. השקעתי המון מחשבה יצירתית בכל מוצר שלי, אני בטוחה שאני מציעה הפעלות איכותיות ומושקעות וזה כבר חלק מהמיתוג שלי. קל לי מאוד להסביר ללקוחות למה הפעלה שלי יותר יקרה.
אך לפעמים הפרפקציוניזם גם עוצר. לא מאפשר להתקדם ולרוץ. במקום לשלוח הצעת מחיר רגילה אני משקיעה , מצרפת דוגמאות וסרטונים, מפרטת ובסוף מפספסת את הלקוח לפעמים. צריך לדעת שלא הכל חייב להיות מושלם.
אחד הגורמים החשובים שעזרו לי להתקדם זה שילוב מיוחד בין החלק היצירתי ואומנותי לבין הצד הטכני, כלכלי ואנליטי. למדתי לקדם את העסק, לשווק אותו (פייס, יוטיוב). כל הזמן לומדת ואפילו התחלתי להנות מהשיווק, תחום שבהתחלה הפחיד אותי.
היום פונים אליי הרבה נשים מהתחום שלי ומתייעצות לגבי קידום וניהול ותוך כדי שיחה אני מבינה איזה יתרון יש לי בידיים כי הצלחתי לעשות הרבה דברים לבד".
איזה מסר יש לך להעביר לנשים שמקימות עסק?
"שאלה מצוינת. אף פעם לא לנסות לעשות את זה לבד. זה בלתי אפשרי לעמוד לבד מול כל השאלות והדילמות.
אני מאמינה שלא הייתי מתקרבת אפילו לחלום ללא העזרה המקצועית שלקחתי. שלך, של אריאלה, של הגר וכמובן ושל דניאל (שחי בקנדה) בבניית אתר מוצלח ומצוין לקידום בגוגל". לכן, גם הרגשתי צורך גדול להודות לשלושתכן. על ליווי מקצועי בלתי פוסק לפחות ב-3 השנים הראשונות!"
האם את מרגישה שהצלחת? ואם לא, מה צריך לקרות כדי שתגידי לעצמך: הצלחתי!
"אני כבר יכולה להגיד שהצלחתי כי ככה אני מרגישה. ברור שאני רק באמצע הדרך אבל הפרגון שאני מקבלת היום מאנשים (ממדינות שונות) נותן לי את ההרגשה שאנשים מאוד מעריכים אותי, נהנים ומתלהבים מהמוצרים ומהשירות שלי, מסרטוני ההדרכה שלי ומ-טיפים, ידע וכלים שאני תמיד שמחה לשתף ולחלק. זה, יחד עם העובדה שאני יכולה להרשות לעצמי לתרום סדנאות לילדים חולים, דבר שאני מאוד אוהבת לתת, נותן לי את הביטחון להגיד: 'הצלחתי!'"
כל יום ראשון אני פותחת את המייל שלי בהתרגשות, כי תמיד אני מקבלת מכתבי תודה על הפעלות שעשיתי בסוף שבוע, פרגונים על המדריכות המצוינות ששלחתי (הכי חשוב מבחינתי!),על העוגה שהילד התלהב ממנה, על הדמות שפיסלתי או על סדנה כייפית שהעברתי למבוגרים ביום שישי.
אני תמיד אומרת שב-7 השנים שעבדתי בהיי טק לא קיבלתי כל הרבה פרגון כמו שאני מקבלת היום בשבוע!"