פחד עסקים

בקשיים ‘מבית’ ו-‘מחוץ’, מתמודדות מידי יום נשים הבונות ומנהלות עסקים קטנים. במקום להרים ידיים, מציעות לנה גורארי, איילת אילני וחוה ניסנבוים פתרונות שיעזרו לכן לשנס מותניים. יאללה לעבודה.

כתבתה של אריאלה זמיר

“פחות מ-10% מכלל העסקים הרשומים בישראל הם בבעלות נשים”, מציינת איילת אילני, ממייסדות ‘העמותה להעצמה כלכלית לנשים’ ומנהלת שותפה בה. על הנתון העגום הזה מוסיפה גם לנה גורארי, מייסדת ומנהלת ‘עמותת סביבה תומכת’- מרכז לקידום נשים בעסקים, ומספרת כי “מהבדיקות שערכה ‘סביבה תומכת’, עולה כי כ-60% אחוז מהנשים בעלות עסקים זעירים לא מגיעות לשכר מינימום למרות שעות העבודה המרובות המושקעות על ידי היזמת בעסק”. “לרוב הנשים”, קובעת חוה ניסנבוים, יועצת עסקית ומנהלת את אתר ‘גולדה’, “יש עסק עם מוצר מדהים שלא מתורגם לכסף”.

חוה ניסנבוים, איילת אילני, לנה גורארי

מדוע זה קורה?

שלוש המומחיות לקידום בעלות עסקים קטנים, מונות קשיים אופייניים ולא חוסכות בפתרונות מעשיים ואפקטיביים.

כל עוד בלבב, פנימה
חלק מהקשיים הם קשיים פנימיים, טוענת גורארי, “אלו קשיים, שברגע שמזהים אותם, אפשר להתמודד איתם כי לפחות חלק מהם תלוי בנו. פחד לכניסה לעולם של אי וודאות, פחד מסטיגמות חברתיות, חוסר ידע עסקי וניהולי ופחדים מרשויות המס. עבור חלק מהנשים”, מוסיפה גורארי, פתיחת עסק משמעותה פגיעה בקבלת קצבאות מהביטוח הלאומי.”

קושי פנימי 1 – הזדהות עם עסק
סוג של קושי פנימי הקשור בניהול, מעלה ניסנבוים ואותו היא מכנה: ‘הזדהות עם עסק’: “הזדהות עם עסק”, היא מסבירה, “הוא מצב שבו עסקים של נשים נעים בהתאם להוויה של האישה, הם “שקטים” כשהאישה במצב רוח רע, כשהיא חולה או כשהיא לא יכולה לעבוד”.

הפתרון שממליצה עליו ניסנבוים הוא פשוט: “להתייחס לעסק כאל ילד נוסף. כמו שאת חולה ואת קמה להכין לילד ארוחת בוקר ולארגן אותו לגן”, מסבירה ניסנבוים, “כך גם העסק חייב להמשיך ולהתנהל גם אם את לא במיטבך. ומה קורה כשאת לא נגישה?” שואלת ניסנבוים ועונה ” את דואגת לבייבי סיטר או לסבתא חמה. כך גם עם עסק. את לא נגישה? תדאגי שאדם אחר ייתן מענה לפניות ולעבודות . ולבסוף”, סוגרת ניסנבוים את האנלוגיה האימהית, “מה את עושה כשאת לא יכולה לעזור לילד שלך כי הוא חולה או כי הוא צריך עזרה בלימודים? את שוכרת שירותים של אדם מקצועי. אם העסק תקוע, היעזרי במומחה שייעץ לך מה לעשות ויבריא את העסק”.

גם אילני מעלה סוג של הזדהות עם עסק, מהפן הפיננסי שלו, כזה שגורם לך לפעול כלכלית על פי מצבו הכספי של העסק. “יציבות נפשית“, הוא הפתרון שהיא ממליצה עליו: “לא להיכנס לחרדה בתקופה קשה ולא לנהוג בפזיזות פיננסית בתקופה טובה. לנקוט בראייה ותכנון לטווח רחוק ולקחת סיכונים מתונים- התחייבות זהירה ומחושבת להוצאות קבועות.”

קשיים פנימיים לא פעם מאפיינים נשים שנמצאות בשלב הקמת העסק, אבל הם ממש לא נחלתן הבלעדית.

קושי פנימי 2- התארגנות מחדש
“מניסיוננו”, משתפת גורארי “אחד הקשיים הגדולים הוא דווקא כשעסק מתחיל לגדול משום שהוא מצריך התארגנות מחדש בדומה לבניית עסק חדש.

1. “בניית תשתית חדשה – כגון: פיתוח מוצרים ושירותים חדשים, בניית מערכת ניהול לקוחות, גבייה שונה, למשל קבלת תשלומים בכרטיסי אשראי ומעבר להנהלת חשבונות ממוחשבת.”

2. “שינוי תפיסת העבודה עם לקוח –  מעבודה עם לקוח שאת מכירה את האימא שלו את  הדודה שלו ואת הסבתא שלו”, מתארת גורארי את הפמיליאריות, “את עוברת למצב שהעובדים שלך הם אלו שמכירים את הלקוח.”

3. “האצלת סמכויות- לבטוח באנשים אחרים שיעשו בשבילך את העבודה וללמד אותם במידת הצורך. זה אומר שהתפקיד שלך כבעלת עסק -משתנה. מיזמת את הופכת להיות מנהלת. ככזאת את פחות מבצעת את העבודה ויותר עוסקת בניהול, פיקוח ושיווק.”

יש המון בעלות עסקים שחוזרות אחורה לאותה נקודה שממנה הן יצאו, מדווחת גורארי, “כי הן מחליטות שמתאים להן להישאר באותו המקום ולהרוויח את מה שהן מרוויחות. זה לגיטימי”, טוענת גורארי כל עוד זה מגיע מהחלטה אישית ועסקית ולא מתוך פחדים.”

הפתרונות שמעלה גורארי למצב הם: “סדנאות, למידה ועבודה עצמית לבד או בקבוצה.

 פחד עסקים

קושי פנימי 3- ניהול זמן
או כפי שאילני מנסחת אותו: “מציאת האיזון המורכב בין דרישות העסק ובין ההתחייבות למשפחה וכן בהתארגנות האישית והפנימית הנדרשת למציאת זמן ומקום לעסק”.

“בעלות עסקים רבים”, מתארת ניסנבוים סיטואציה רווחת, “מנהלות, מפתחות תוכן, משווקות ומעצבות, יחד עם האחריות למשפחה – הן לא מצליחות לקדם את העסק”.

הפתרון שמעלה ניסנבוים לקושי זה הוא: “להוציא עבודות החוצה. עבודות כמו הזנת נתונים באקסל, הנהלת חשבונות או עריכת מאמר. נשים רבות, מגיבות לפתרון זה בטוענה שאין להן אפשרות להוציא כסף בשלב הראשוני של בניית העסק”, מספרת ניסנבוים, תשובתה לאותן נשים היא “שכשנשים מבצעות משימות שאינן התמחותן, הן מעכבות את העסק מלהגיע לתוצאות כלכליות. לכן חשוב מאוד להשקיע בעסק עוד לפני שהוא מחזיר את עצמו”.

ניסנבוים מדגישה כי שיווק יעיל בקרב נשים עסוקות הוא קריטי. “החוכמה היא לקבל כמה שיותר חשיפה במעט זמן”, היא קובעת, “נשים צריכות לדעת איפה נמצא קהל היעד שלהן ולשווק ישירות אליו. גם דרך ההפצה צריכה להיות יעילה – אין ספק שמענה בפורום אינטרנטי ממוקד ופופולארי יעיל יותר בהשוואה למפגש רישות כללי.”

קושי פנימי 4- תמחור נמוך
השקעה פיננסית, הוא אולי אחד הקשיים הגדולים ביותר שנתקלות בהן בעלות עסק והוא לא פוסח על שום מקור: אישי, חברתי ומדיני. “נשים רבות”, מציינת ניסנבוים, ומתייחסת לפן האישי, “מתמחרות את המוצר שלהן נמוך כי הן חוששות לאבד לקוח פוטנציאל”.

הפתרון שמציעה ניסנבוים, הוא “לברר כמה גובים המתחרים שלך. אפשר גם דרך אדם שלישי. מוצר זול”, טוענת ניסנבוים, “נתפס כלא איכותי וממילא לא יקנו אותו. אם את מוכרת את המוצר במחיר נמוך, את נשחקת. בסוף החודש תגיעי להכנסה נמוכה, ואם הזמן תגיעי למסקנה שאת צריכה לסגור את העסק. לא חבל?” היא שואלת.


אני זוכר אותה מהמכולת

קושי חברתי 1- עסק בתוך הקהילה
קשיים פיננסים חוות גם בעלות עסקים בגלל הקהילה או החברה בה הן חיות “אני מדברת על חברות מודרניות”, מדגישה גורארי , “נשים רבות פותחות עסקים בקהילה שלהן. לאישה שפותחת מכולת”, מתארת גורארי מצב ריאלי, “מגיעים שכנים ורוצים לקנות ‘על החשבון’, מה שנקרא ‘תשלום בפנקס’ האישה מסכימה כי לא נעים לה אבל  “כשאותה שכנה או שכן לא מחזירים את חובם, החברה אומרת לה ‘נו נו נו, מה את לא מאמינה לה או לו’?”

קושי חברתי 2- אופי הקהילה הצרכנית
בעיה כלכלית נוספת נובעת “מהעדר אמצעים כספיים של הקהילה הצרכנית” את יכולה להיות התופרת הכי טובה,  קובעת גורארי, “אבל אם הקהילה שלך היא דימונה, את תקבלי פחות כסף מאשר אם תתפרי לקהילה בשנקין.”

קושי חברתי 3 – מוסכמות חברתיות
מלבד ‘תופעת המכולת’, לגורארי עוד דוגמאות למקובלות חברתית שקיימת בחברות שונות ופוגעות בהכנסתן של נשים. “יש חברות שלא מקובל בהן שנשים יצאו בערב או יעשו עסקים עם גברים, או אפילו תופעה שבה חברה מקנאה באישה שמצליחה. סוג כזה של קנאה, גם אילני מכירה, “נשים במרחב הציבורי והעסקי חשופות יותר מגברים לביקורת ולגינוי חברתי” היא אומרת, “ולכן הפחדים שלהן מכישלון או מביקורת על תפקודן מעכבים אותן לעיתים קרובות. טיפוח והעצמה הם חלק ממה שמעניקה ‘העמותה להעצמה כלכלית לנשים’, לנשים אלו.”

אחד מהפתרונות  של גורארי לקשיים שמציבה החברה היא “להתארגן עם נשים אחרות, על מנת  לשנות ולפתח הרגלים חברתיים וקהילתיים אחרים. לחברות יש הרגלים”, היא פוסקת, “אך כמו שהרגל נוצר כך גם אפשר להוריד אותו. מניסיונה של ‘סביבה תומכת’ אנחנו יודעות שכמות כן יוצרת שינוי, אומרת גורארי, “עמותות וארגונים עוזרים לנשים אבל אם הנשים עצמן, לא יפעלו יחד -הן לא יצליחו”, היא פוסקת.


היא אומרת רק “לובי חזק”
חוסר הצלחה נובעת גם מהקשיים שמערימה המדינה קבלת אשראי הוא רק אחד מהם “כל נושא המיסוי, הנהלת חשבונות והדיווח לרשויות המס הוא מאוד מסובך לנשים שרוצות לפתוח עסקים זעירים” טוענת גורארי ומביאה דוגמאות מהשטח: “אם את מנהלת עסק מהבית, לעיתים לא ברור לך כמה ארנונה את צריכה לשלם. ומה אם יש לך לקוח אחד בחודש?”, היא שואלת, “גם נשים המקימות עסק מחוץ לבית נדרשות לשלם ארנונה גבוהה שלעסקים קטנים אין אפשרות כלכלית לעמוד בה” קובעת גורארי.

קושי נוסף שמציבה המדינה, הוא עניין האישורים הזהים הנדרשים לעסקים זעירים ולעסקים גדולים כאחד. “למשל כשמדובר בעסקי מזון”, מציינת גורארי,

“אם אני בשלנית ואת מזמינה אותי לבשל אצלך בבית -זה חוקי, אבל אם את מבשלת אצלך בבית ומעבירה את האוכל אלי, אין סיכוי שתוכלי לקבל אישור ממשרד הבריאות. אנחנו מבינות את החשיבות של אישורים”, טוענת גורארי, “אבל צריך לבדוק האם כל האישורים באמת הכרחיים לעסקים כל כך זעירים. בכל זאת יש הבדל בין פתיחת מסעדה לבין עסק לבישול מהבית, ואת החוקים הקשורים לגבולות שביניהם -על המדינה לחוקק.”

הפתרון, משוכנעת גורארי, הוא “בניית לובי חזק. להניע את הממשלה לחוקק חוקים שיתמכו בעסקים זעירים ויעזרו להם. למשלבתמיכה פיננסית בשלבים של בניית העסק, בבניית מערכת נגישה וידידותית לדיווח לרשויות המס, באשראי זמין, בהקלות מס וארנונה, בסבסוד מעונות יום לילדים וקביעת בייבי סיטר וגני ילדים כהוצאה מוכרת ובשלבים בהם עסקים נכנסים לקושי או נסגרים – דמי אבטלה.

עם כל כך הרבה קשיים מה הפלא שאילני טוענת “שעסק זעיר או קטן יכול להיות עניין מאוד בודד עם לחצים כבדים” אבל מוסיפה באופטימיות, “כי כאשר יש גיבוי פיננסי וסביבה תומכת- קל יותר להתמודד. השקעה בסביבה, אומרת אילני, חשובה כמו ההשקעה בעסק מבחינת אנרגיה, תשומת לב ופיתוח קשרים”.