יום בחיי חוה ניסנבוים

חוה ניסנבוים-אגוזי, יועצת עסקית, מקימת ‘גולדה, הבית לעסקים’, מתארת יום בחייה, בפעם השנייה בבלוג. מה השתנה מ-2014 ואיך צוק איתן היווה נקודת מפנה בעבודתה.

קישור לפוסט הראשון בבלוג: https://blogs.haaretz.co.il/sivanklingbail/9385/

 

05:00, השעון מצלצל. בלילה התעוררו הילדים, כל אחד בתורו, עם חום גבוה. גם נדב וגם אני צריכים לצאת מוקדם כדי להגיע לעבודה ב-09:00, נדב לתל אביב, ואני לזכרון יעקב. אנחנו בונים על סבתא וסבא בכפר סבא שיישארו עם הילדים.

אני מתיישבת מול המחשב לכמה רגעים, חוזרת על המצגת להרצאה שלי בכנס ‘נשים מכריזות עצמאות’ בזכרון יעקב. מקלחת, התארגנות, מארגנים את הילדים, מודיעים לסבא-סבתא שאנחנו בדרך ויוצאים מראש העין. השעה 06:45. אופיר בת ה-10 ואיתמר בן ה-8 יוצאים בפיג’מות, ואני לא יכולה שלא לחשוב, עם צביטה קטנה בלב, על ההבדל בין החזות הרעננה שלי לבין המראה העייף של הילדים.

07:20 אופיר ואיתמר מעירים את סבתא וסבא בכפר סבא

מכוונת את waze:  ‘קיבוץ מעברות’. בדרך לזכרון, אאסוף את בועז מהקיבוץ, צלם הווידאו. אני מתכוונת לצלם את ההרצאה שלי כדי להעלות אותה ליוטיוב. בנסיעה למעברות אני חושבת על הפעם הקודמת שבה סיקרתי יום בחיי לבלוג 365, זה היה לפני ארבע שנים. אז גרתי, עבדתי וחייתי בכפר סבא. לאחר מבצע ‘צוק איתן’, שבגללו לקוחות לא הגיעו לייעוץ וגם סדנאות בוטלו, חשבתי מחדש על העסק שלי. החלטתי לבסס את העסק על מקורות הכנסה מגוונים ויציבים יותר, שיש להם צפי, ושאינם תלויים רק בייעוץ אישי במשרד, כפי שהיה עד אז. היום, כמחצית מזמני, אני מקדישה לעבודה עם ארגונים – מלמדת במכללות, מנחה קבוצות בגופים ציבוריים שמכשירים עצמאיים, ומדריכה יועצים. ובמחצית מהזמן, אני מלווה עסקים, כפי שעשיתי אז וכפי שאני עושה מאז 2005. כך השתנתה השגרה שלי, ואני נוסעת ברחבי הארץ כמעט בכל יום.

קיבוץ מעברות, 08:20 בועז נובלמן, צלם וידאו וסטילס. ממשיכים לזכרון.

אני מגיעה לקיבוץ מעברות. 08:20. בועז מגיע בקלילות עם כל הציוד ועם אנרגיות טובות שמעלות חיוך. מכוונים מחדש את הwaze: גני הנדיב, זכרון יעקב. בנסיעה אנחנו מדברים על אפשרות להקים ערוץ יוטיוב לעצמאים, עם הדרכות בנושאים השונים שעסקים קטנים צריכים: קידום אורגני, יחסי ציבור, הדרכה לעבודה עם תחזית פיננסית ועוד. מחשבות ראשונות. ימים יגידו האם התוכנית תקרום עור וגידים.

09:00. הגענו לגני הנדיב. קבלת פנים חמה באולם. אני אוהבת את העבודה עם מירב אזולאי, מארגנת הכנס ומנהלת מרכז מעברים כרמל מנשה. מירב והצוות שלה פועלים במרץ ובתבונה רבה לעידוד כלכלה מקומית ומקדשים רכישה מעסקים קטנים.

 09:10, עם מירב אזולאי, משמאל, מנהלת מעברים. קבלת פנים חמה

זהו. אני עולה לבמה. 45 דקות על היבטים רגשיים ופסיכולוגיים בהקמת עסק. פתאום תופסת אותי התרגשות. היא מפתיעה אותי, הרי אני כבר מיומנת בעמידה מול קהל, ולפתע הקול רועד, הגרון מתייבש. אני אומרת לעצמי במחשבות שהכול בסדר, משתפת את הקהל בהתרגשות שלי ומפשירה. כנראה שהצילום, המחשבות על הבלוג, הילדים בבוקר – כל אלה הצטברו והוציאו אותי מפוקוס לכמה רגעים. מאוחר יותר אקבל משובים רבים שאומרים לי שההתרגשות הייתה מקסימה ואפילו הייתה ה-X פקטור. אני בוחרת להאמין להם (;

 


10:15, ההרצאה על הקמת עסק.

לאחר ההרצאה אני נשארת להפסקה, מדברת עם בעלות עסקים, עונה על שאלות. מקפלים ציוד ויוצאים לאוטו. אנחנו מגלים שאין אוויר בגלגל. בועז מציע להגיע לתחנת הדלק הקרובה, לנפח את הגלגלים, לנסוע ולבדוק במעברות האם ירד אוויר. אם כן – מדובר בפנצ’ר.

11:30 ביציאה מגני הנדיב, ממלאים גלגלים.

אני מעדכנת לקוחות בתל אביב שאאחר. הפגישה האחרונה מתבטלת בעקבות העדכון, ואני לא לגמרי מאוכזבת. בקיבוץ מעברות הגלגל עדיין מלא, אני נפרדת מבועז, מודה לו על שירות מעולה וממשיכה לתל אביב. סבתא צביה מעדכנת

שהילדים ישנים, באמצע היום?! זה לא קרה מגיל שלוש…

בניין החוויה האולימפית, הדר יוסף, ת”א. אני עולה למדיקס, המכון לרפואת ספורט.

אני פוגשת את מירב בן אברהם, פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן. אני שמחה על העבודה איתה. קודם כל, העשייה שלה משמעותית כל כך עבור נשים, וטוב לדעת שהעבודה שלנו חשובה ומועילה. יותר מזה, מירב היא מומחית בעלת נסיון רב, והידע שלה מרתק אותי, פשוט כך. למעשה, כל מה שנשאר לנו הוא להפיץ את הבשורה. גם שם, בתהליכי השיווק וההפצה, היא פועלת במקצועיות רבה ומתמודדת עם כל אתגר. זה לא ברור מאליו – מנסיוני למטפלים לא פשוט או לא טבעי לשווק את עצמם, לשים את עצמם במרכז ולצאת החוצה… אבל מירב מחויבת לתהליך והתוצאות העסקיות מגיעות במהרה.

13:30 מדיקס, עם מירב בן אברהם, פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן

אחרי הפגישה עם מירב אני עוברת למשרד הסמוך, לנוטריקס, המרכז הישראלי לתזונת ספורט. מיטל עזר, דיאטנית ספורט, מנהלת את נוטריקס, ומגיעה לשוחח איתי רק חודש אחרי לידה. מכל הלב, אני מודה על הזכות שניתנה לי לקדם עצמאיות. המוטיבציה הגבוהה של כל אחת מהן מעוררת בי השראה והרבה הערכה.

מיטל ואני מקדמות שיתופי פעולה עסקיים עם מאמני כושר, מטפחות את הקשר עם אגודות הספורט שצוות הדיאטניות שלה מלווה, ובעיקר פועלות לקידום ליווי תזונתי בקרב ספורטאים בוגרים וצעירים.

14:30 משרדי נוטריקס, המרכז הישראלי לתזונת ספורט, מיטל עזר, מנהלת המרכז.

זהו. השעה 16:00 ואני נוסעת הביתה. נדב יחזיר את הילדים מהסבים.

אני רוצה לצאת לסופ”ש בראש נקי ומתיישבת לסיים את אפיון האתר של ד”ר דריי, רופא סקסולוג. את הקונספט גיבשתי בשלב מוקדם יותר. עכשיו אני מסרטטת אותו לשותפים בפרויקט – למעצבת, למתכנת, למקדמת האתר, וכמובן לסיון, אישתו של דניאל דריי, שמצטיירת בעיניי כמנוע של העסק.

20:00 עכשיו הוא קרוב יותר, אתר הבית החדש של דר’ דריי. צילום מסך, סקיצה לאתר המתוכנן.

באמצע התהליך נדב והילדים מגיעים. חיבוקים, רחמים, מתעדכנים. אני חוזרת לשולחן ומסיימת את האפיון, מרוצה מהתוצאה. האתר יהיה עשיר, עדין ומקצועי, בדיוק כמו הערכים שלפיהם עובד הזוג דריי.

זהו, יצאנו לסופ”ש. זמן בית ומשפחה.