מאת: אנה לוקצקי ANNA

באופן כללי אני בן אדם חילוני בהחלט, אבל השבוע- אין ספק שאלוהים בחן אותי!

חנות הפופ אפ שהפקתי בשנקין היתה פרוייקט מרתק עבורי, בניתי תהליך שיווקי של כתיבה, שכללה שיווק עדין ומרומז לעשייה גדולה ומשמעותית, דיברתי על הכלל ואל תוך הכלל והגעתי בשיווק ובשיווק הממומן למעל 90 אלף צופים. מעל 20 אלף הקליקו על התכנים שלי שהיו קשורים לכתיבה שלי על שנקין תל אביב ועל חנות הפופ אפ שלי ברחוב. המלאכה נעשתה בהצלחה, חיכיתי לתוצאות והייתי סקרנית.. למרות שאת הציפורניים לא כססתי (לא חבל להרוס את הג'ל?:)

אנה לוקצקי - הבוטיק הנודד

ביום הראשון מתוך ששת הימים של חנות הפופ אפ,
ב-09:50 (10 דקות לפני שעת הפתיחה הרשמית) נכנסו לחנות לקוחות יחד עם העובדת שלי.. המזגן נדלק תוך כדי, התיק נזרק על הכיסא, בקבוק המים התייצב על השולחן והמירוץ החל! כאשר אני הגעתי לחנות ב- 12:00, בקושי הצלחתי לפתוח את הדלת מרוב המבקרים בחנות……. הייתי בהלם! הוצפתי באושר!!!! חיכיתי לדמעות של התרגשות… אבל לא הספקתי… בדיוק הייתי צריכה להתאים ללקוחה את השמלה הנכונה לאירוע הקרוב..

מהחנות יצאנו ב- 21:30 , עם תחושה מעורפלת בכפות הרגליים, רעב כבד וחיוך ענק של הישג ענק!!! מה היה שם……..? תהיתי….. אבל אז נרדמתי והתעוררתי לבוקר של יום חדש ועמוס ופעיל לא פחות.

את הרצף הרסה האזעקה ביום שלישי בערב
היסטריה רגשית של תיירות שעמדו מול החנות הציפה אותי בדמעות…. כולם רצו להתחבא…….. נשארתי בחנות…….. לא האמנתי שזה קורה…. כן, אני לא קוראת עיתונים ולא רואה טלוויזיה……… ולמה בשבוע שלי???????? ומה יהיה עכשיו? תכנית הפעולה ורשימת המשימות- חייבות להשתנות! השיחה שלי עם הקהל שלי ועם הקוראות שלי צריכה לשנות זווית ומייד. כיצד אדבר אל ליבן? כיצד אגרום להן להגיע תחת אזעקות? מה זה אומר בעצם? שאני לוקחת אחריות על ביטחונן? אני בעצמי מפחדת? מפחדת……

אחרי כמה נשימות עמוקות ועוד כוס מים, דבר אחד היה לי ברור: את השבוע הזה אני לא מבזבזת לשווא!
מעבר להצלחה האישית שלי- אני מהווה דוגמא אישית לעסקים רבים: פיצוח הקוד הקשוח של עסק עצמאי בשנת 2014, השיווק החדש, שיטות הצילום, הכתיבה, הגרפיקה ההכרחית לכל עסק ועוד…… כל אלה משקפים את היכולות המקצועיות שלי מול העולם- ואני לא יכולה לאכזב לא אחרים ולא את עצמי! כל מה שהיה לי ברור שאני לא מוותרת!!!

לפוסט שכתבתי קראתי: האם הכוח השיווקי שלי יכול לנצח במלחמה?

אנה לוקצקי - הבוטיק הנודד

פוסט זה הביא איתו עשרות לקוחות, שסיפרו שהגיעו בעקבותיו, הגיעו גם מבאר שבע תחת הפגזות……… הרבה חיבקו אותי וריגשו אותי והחמיאו לי על הדרך שלי ועל הכתיבה….. שלוש סיפרו לי שמחכות כל היום לערב, לסיום כל המשימות וכשהבית שקט- מתיישבות מול המחשב בשביל לקרוא אותי……… מבחינתי אלה רגעי האושר הגדולים ומראת ההצלחות…….

היום באופן חד משמעי אני יכולה לומר- השיווק שלי אכן ניצח את המלחמה!!!

יש אומרים שהמוצרים שאני מוכרת הם לא מוצרי צריכה בסיסיים והכרחיים ואני אומרת שמי שאומרת את זה לא מכירה את הכלים ואת היסודות אותם אני מלמדת ולפיהם אני מנחה ומלבישה את הנשים, אחד מהם הוא: "אין אישה לא יפה, יש אישה שלא יודעת שהיא יפה" הבגדים הם כלי- זה נכון, אבל הם כלי לכל כך הרבה דברים וסוגים ומינים. וכל עוד אנחנו לבושות- מתקיים שיח בינינו לבין עצמינו ובינינו לבין העולם… וכל זה בהתאם למה שאנחנו לובשות ולאופן בו הדברים נלבשים…

יש לי הרבה תובנות והרבה למידה ושיעור לא קטן וכל זה בשישה ימים בשנקין. השיווק הוא הכל ואם הוא לא מתקיים אין חיים לעסק. וזה עצוב או שמח או…. בכל אופן זו עובדה!!! כשאני משווקת- משמע אני לוקחת את האחריות לידיים שלי, אני לא מתבססת על הגורל או על המזל ובמקרה הזה אלה הם עוברי אורח. אני עושה את המאמצים להגיע אל ליבם של האנשים. וזה נכון שהבגדים אצלי נבחרים באופן מדוייק ומתוך ידע רב… אבל אף אחת לא הגיעה אלי לשנקין מאחד הקיבוצים מהגליל או מבאר שבע תחת טילים – רק בגלל הג'ינסים השווים שאני מוכרת……. הכל הוא עניין של האהבה, החיבור, הכתיבה והקשר שנוצר בינינו לאורך הדרך גם מבלי שהזדהו אי פעם בפייסבוק או עשו לייק.

רוצות לדעת עוד? אני כאן ולרשותכן

תודה על ההקשבה, שלכן אנה