כתבתה של אריאלה זמיר
יש לה בלוג מושקע באופן יוצא דופן, היא מעצבת מוצרי וינטאג' "בטעם של פעם", יוזמת מכירות ענק עם יוצרות מוכשרות ומעורבת בפרויקטים חברתיים. ואהה, היא גם אימא לשתי קטנות. קרן שביט חושפת 'היפר אקטיביות' של עיצובים ויזמויות.

קרן שביטיומיים לפני שיחת הטלפון שלי איתה, אני מכורה. אפשר להשתמש בהרבה סופרלטיבים כשרוצים לתאר את הבלוג המושקע של קרן שביט (39), "טוב ויפה", Life & Style By Karen Shavit אבל יותר מכול אפשר להגיד שהוא לגמרי חי!. חי כמו ששביט חיה את החיים, בצבעוניות, ברגש ובאנרגיות חיוביות, גם כשלא הכול ורוד.

בגיל 30, בעקבות גירושיה הטריים ומותו הפתאומי של אביה, בחרה שביט "להתנקות" מכל מה שצברה כבחורה אמביציוזית, ו"להסתובב בלי תיק על הגב". היא עברה מתל אביב לבית אמה שברחובות בה נולדה וגדלה, ועזבה עבודה נחשקת כמעצבת אירועים "שכירה במעמד של עצמאי", לטובת ניהול עסק משפחתי של מכונים אורטופדיים עם אחיה. "רק תראי את הצבעים של הנעליים במכונים האורטופדיים ואת חוטפת את הדיכאון של הלייף", צוחקת שביט, ומעניקה את גרסתה לשינוי הדרמטי "אני מאמינה שדברים לא קורים סתם. זה כמו בסרט 'דלתות מסתובבות', אני תמיד אעדיף להיכנס לדלת, להסתובב ואז להחליט לאן אני רוצה לחזור. ידעתי, שכשאקים את המשפחה שלי מחדש, אני אעוף". ב-2006 התחתנה שביט עם עידן ושנה אחר כך הם עברו "לבית המדהים" ששכרו ושיפצו במזכרת בתיה.  בפברואר 2007 נולדה עלמה (שלוש שנים מאוחר יותר, נולדה נוגה) ומסלול התעופה החל להתגבש.

קרן שביט

"אם את רוצה לעשות את מה שאת אוהבת, את צריכה לעשות אותו כמקצוע"
"חצי שנה אחרי שיצאתי מהעסק (סוף 2007), לא ניסיתי אפילו לחשוב מה אני רוצה לעשות", מודה שביט, "הסתובבתי, ראיתי, טעמתי, נגעתי, נפגשתי עם אנשים, הקשבתי לאנשים, דיברתי. כאילו העברתי את עצמי תהליך של טרנספורמאציה. באיזה שהוא מקום נפל לי האסימון שאם עד עכשיו הזמן היה משאב יקר, אז עכשיו הוא יותר יקר. כשאת אימא אין לך זמן לתחביבים ולבילויים. זאת אומרת יש לך, אבל בקטנה. אם את רוצה לעשות את מה שאת אוהבת, את צריכה לעשות אותו כמקצוע."

עיצוב של קרן שביט

כחלק מהפיכתה למקצועית, שכרה ושיפצה שביט את יחידת הדיור שממוקמת מתחת לביתה. "שולחן האוכל הפך להיות פינת עבודה מאולתרת", היא משחזרת, "ואני הבנתי שאני צריכה מקום משלי." מתוך חיפוש אחר ערוץ שיחזיר את ההשקעה וגם יהווה מקור פרנסה, פתחה שביט את "בוקר במושבה", סדנאות ליצירת צלמיות קולאז', "בובות ממתכת שיושבות על מדף", בשיטה של האמנית האמריקאית קלודין הלמוט. "נשים לא הגיעו אלי כדי ללמוד איך לעשות את זה", היא מבהירה, "אפשר להיכנס לאינטרנט וללמוד איך לעשות את זה בדיוק כמוני. הם הגיעו אלי כי סיפקתי להם חוויה אסקפיסטית נפלאה. מבחינתן הן קפצו חו"ל".

"מעט אנשים יתאמצו, יכניסו יד לכיס ויקנו"
כמי שגדלה לאבא סוחר ולאימא שהייתה מנהלת שיווק ואחר כך פתחה משרד עצמאי Head Hunting למשרות בכירות במשק, שביט מדברת באופן טבעי לגמרי על תועלות ללקוח: "אנשים קונים ממני מוצרים כדי להיות מאושרים", על תמחור: "אני שואלת עצמי באיזה מחיר אני הייתי קונה אותו. הולכת אחורה ורואה כמה יעלה לי הייצור. אם אין לי 'נתח' נכון, אני לא נכנסת לזה. יש עוד הרבה רעיונות שעומדים בתור למה לבזבז את הזמן שלי על משהו לא רווחי?" ועל מכירות: "כל אחד יכול להגיד לך על מה שאת עושה 'וואו זה מקסים. אני נורא רוצה כזה'. מעט אנשים יתאמצו, יכניסו יד לכיס ויקנו. קנייה, מבחינתי, היא ביטוי להערכה. כשהם קונים זה אומר שהם באמת רוצים את מה שאת עושה." ושביט עושה. הרבה.

היא כותבת ספר ילדים, מפיקה מכירות עיצוב גדולות בשם: "קולאז' sales" בהן היא ועוד עשרות יוצרות מוכשרות משתתפות, מפתחת קו תכשיטים תחת המותג: Vintag Flair, "ניתן למצוא אותו בחנויות של נעמה בצלאל",  רוקמת פרויקט התנדבותי גדול עם 'העמותה לילדים בסיכוי', מעורבת עסקית באתר של קנייה חברתית שנקרא "איזה כיף" ומפתחת את "Baby Galabiya"- קו בגדי נוחות צבעוניים מכותנה. "זה לא משהו שהיה צריך להמציא אותו", אומרת שביט על הגלביות, "זה צורך קיים. כשמצאתי את עצמי מסתובבת ומחפשת גלביות לילדות,  אמרתי 'וואו, אם אני צריכה להתאמץ למצוא אותן, אז אני הולכת לייצר אותן'."

יעצת עסקית

"חכה שלא מניבה, אני מקפלת אותה"
מבחינת שביט 'צורך' הוא גם ההבדל בין אמנות לעיצוב "אמנות זה משהו שעושים מתוך צורך פנימי אישי, מתוך יצר. אני מעצבת לפי צרכים שאני מזהה מסביב או שמזמינים ממני. לפני שאני לוקחת פרויקט יש שלושה פרמטרים שאני מתייחסת אליהם: 1. זה צריך להיות משהו שמאוד- מאוד מלהיב אותי ברמת העניין האישי 2. זה חייב להיות רווחי, כי אם אני לא אוציא מזה פרנסה, אז מבחינתי זה תחביב 3. משהו שלא כובל אותי. שבכל שלב נתון, אני יכולה לצאת ממנו או להציב מישהו שיעשה את העבודה שלי."

"זה גם חינוך וגם גנים", מסכמת שביט את הקלות היחסית שבה היא "קופצת למים". ומים מבחינתה של שביט. יש והמון.

"כשפתחתי את הסטודיו, נזכרת שביט, "הטקטיקה שלי הייתה כזו: אני נמצאת על אי בודד והשוק זה אוקיינוס ענק.  אם אני רוצה לאכול אני צריכה לזרוק חכה ולדוג. כדי להיות בטוחה שיהיה לי מה לאכול בסוף היום, אני מארגנת 20 חכות על יתדות. מכל הכיוונים של האי ומסתובבת ביניהן. אם אני רואה חכה שלא מניבה, אני מקפלת אותה. בלי שום סנטימנטים גם אם זה המוצר הכי מדהים."

המוצר הכי מדהים של שביט, הוא הבלוג שלה. קולאז' של צילומים איכותיים וטקסט משובח. "לוקח לי הרבה זמן לכתוב פוסט", היא חושפת, "אני גם עובדת על תמונות שאני מעבדת אותם."

טוב ויפה - הבלוגמאז שעלה לאוויר 'טוב ויפה', בפברואר 2009, נרשמו אליו כמה אלפים ("אני לא חושפת את הנתון הזה") של איש ובעיקר אישה. והכול בזכות אישה אחת: בלוגרית, צלמת והיום חברתה הטובה של שביט, מורן יוסף.

"את חייבת לכתוב בלוג"
את יוסף פגשה שביט ביריד הראשון שבו השתתפה במהלך 2008. "לקחתי את זה מאוד ברצינות. אמרתי, 'אני לא יכולה לפתוח שולחן ולשים עליו מפה וכמה פיצ'פקס'. תכננתי דוכן עם גובה, נוכחות ובדים, שמתקפל ונכנס. זה לא עלה יקר אבל זכה להרבה תגובות. מורן, ראתה את כל מה שאני עושה ואמרה לי 'תקשיבי, את חייבת לכתוב בלוג, הדברים שאת עושה מעוררי השראה. אמרתי לה 'כן, למה לא'. הייתי טיפה סקפטית.", היא נזכרת, "כל החיים שלי ניסיתי לנהל יומן אישי הייתי מתחילה בקול תרועה ואחר כך זונחת. אבל זה שאני יודעת שיש מישהו שמחכה לשמוע מה אכתוב, שזקוק לזה, שזה נותן לו כוחות, זה יוצר מחויבות. לא ממקום מעיק אלא מקום אחראי."

אחריות יש לה לשביט. ובגדול.
את לא יכולה להחליט שאת כותבת בלוג ממקום שאני עסק ואני צריך בלוג. לא יהיה מגע קסם", היא מסבירה "את צריכה שתהיה לך תשוקה אמיתית לכתיבה, לשיתוף ולחוות דברים. "הבלוג ייצר המון עניין", מתארת שביט את התגלגלות העניינים, "יש לך קהל של אנשים שמקשיב לך, שרואה אותך, ויודע מה יש לך פה בסטודיו הקטן במזכרת בתיה. את רק צריכה לעשות דברים וליצור הזדמנויות שהם יגיעו אל זה. מכירה זו הזדמנות נהדרת. אני מפרסמת בבלוג שלי, ואנשים מגיעים מעמק הירדן, ממטולה, זה לא משהו שאת יכולה לעשות כשאת תולה פלקט."

"אי אפשר לעשות הכול לבד גם אם את עובדת כמו 5 אנשים"
מכירות הקולאז' sales "הקטנות" של שביט נערכות בין 4 ל-5 פעמים בשנה (כ- 10 יוצרות) ו2 המכירות הגדולות בראש השנה ובפסח (למעלה מ-20 יוצרות). הרבה דברים היא עושה  לבד "מעצבת בעצמי את המודעות", אבל לא את הכול. "כשאני עושה הפקה גדולה אני לוקחת עוזרת הפקה שעובדת איתי פר פרויקט. בהפקה בפסח, שמנתה 35 יוצרות, עבדה איתי בחורה מקסימה בשם: טל לוין. זה לא משהו שבן אדם אחד יכול לעשות גם אם הוא עובד כמו 5 אנשים."

קולאג' סייל

שביט בהחלט מאלו שעובדים כמו 5 אנשים. "אני ישנה מעט מאוד. ואני מאוד אוהבת לישון. אבל יש דברים שאני אוהבת יותר. יש תקופות, (ואני לא ממליצה על זה לאף אחד), שאני יכולה לא לישון בכלל במשך כמה ימים רק מהאדרנלין של מה שקורה מסביב."

 קולאז' סייל

לא רק עוזרות הפקה לוקחת שביט גם המשפחה נרתמת. "מאחורי אישה מצליחה יש משפחה תומכת,היא אומרת ומוסיפה "וגם חברים ובביבי סיטרים. גדוד שלם שנעמד בשביל לעזור. יש דברים שמתוכננים ויש הזדמנויות שמגיעות מרגע לרגע. אם לא תהיה לך מערכת שתאפשר לך לתפוס את ההזדמנות הזאת, אז ההזדמנות הזאת תחמוק."