רציתי לשתף

לא בכל יום אני משתפת מהלב (יועצת עסקית תכל’סית או לא?) אבל השבוע, בין הבלוקים המרכיבים את הבניה העיסקית הזו, חלחלו עוד ועוד סיפורים אנושיים והם פשוט פרצו אצלי את הסכר.

תמיד מרגש אותי לראות עשייה ותעוזה. שם האתר ‘גולדה’ הרי נולד מהרצון שלי לומר לנשים: אתן תגיעו רחוק, למעלה.

והנה, השבוע, נגעו בי סיפורים של נשים בונות, נשים שמתקדמות ולוקחות אחריות על חייהן. סיפורים של התגברות על פחד, התמודדות עם אי ודאות, שינויים והתחלות חדשות.

ואני חייבת לשתף – ריגשתן אותי מאוד. מאוד.

נילי עושה שינוי. ליוויתי אותה בתחילת דרכה העצמאית (היום היא אומרת שזו בכלל לא עצמאות).
אני זוכרת שבחרנו שם לעסק שלה, שכתבנו מאמרים ובחרנו את הלוגו. אחרי 3 שנים כעצמאית נילי מחפשת עבודה כשכירה (והעסק דווקא עובד יפה).

בפוסט המצורף נילי מבטאת את לבטיה ואת המחשבות שהובילו אותה לשוב ולהיות שכירה.

זה פוסט מרגש כי נילי אמיצה, כי ברגעים קשים אני מזדהה עם הטקסט שלה וכי זה פוסט שגם מלמד מה לא לעשות (למשל, לא לאבד את גבולות הזמן בעסק כי נשחקים ומתעייפים). http://socialmom.wordpress.com/

אסתר הגיעה אליי לפני שנתיים בערך. היה לה רעיון למיזם אינטרנטי בנושא תיירות באזור בנימינה והצפון. בדקנו מסביב – מתחרים, לקוחות, מודעות וראינו כי יש למיזם סיכוי טוב. אלא שאסתר לא היתה מוכנה. אחרי הרבה שנים כאחות לא היה לה פשוט להיות עצמאית, לא כל שכן בעולם האינטרנט. ביקשתי שלא תיסוג אלא שנשנה את התכניות, “נתחיל בצעד קטן” אמרתי, “תקימי בלוג, שלא למטרות רווח. תציעי לתושבי המרכז מסלולי טיול מיוחדים, יום כיף אחד. כך תכירי את האינטרנט, תראי אם אוהבת את העשייה הזו.  אח”כ נדבר על מודל עסקי. לאט לאט”.

הפניתי את אסתר לדניאל ולמאיה – מתכנת ומעצבת אתרים מהטובים ביותר שיש, למירב ירקוני הקופרייטרית ולמיכל כהן מקדמת האתרים. ועבר זמן… והיו ילדים, וחופשות, ואילוצים… אבל ידעתי שהיא תצליח. ובכל זאת – לא ציפיתי שבלי שום קילומטרז’ באינטרנט אסתר תגיע לכזו איכות. בקצב שלה, מבלי להתפשר ומבלי לוותר, אסתר הפתיעה אותי ושלפה מן הכובע אתר מ-ד-ה-י-ם. והנה הוא עולה לאוויר בימים אלה, אבל אני משגרת אותו עכשיו, כשהוא עדיין בכתובת הזמנית שלו, כדי שלא תפספסו את ההמלצות לסוכות!!

www.yomkeff.co.il/

ולבסוף, קארן, עוד אישה יפה. נפגשנו פעם אחת ואני זוכרת אותה מאוד נחושה וברורה. זה תמיד מדהים אותי שבפגישת ייעוץ יחידה אני אומרת משהו ושולחת את לחמי על פני המים. ואז מישהו עושה עם זה משהו וזה משפיע עליו. מאוד. כשקארן שלחה אליי את הפוסט המצורף, לא ראיתי את זה בא. בפיסקה האחרונה היא כותבת לי תודה מרגשת במיוחד (כבר אמרתי ‘מרגש’ בפוסט הזה?).

http://tzarhanut.blogspot.com/2011/10/blog-post.html

תודה שאתן מלוות אותי,
שנה טובה, חוה.