עבודת בית

מאת: ענת מרדכי

יעל אשד נהנתה מכל מה שמשרה בכירה יכולה להציע. הייתה לה משכורת נהדרת, היא קיבלה תנאים מפנקים וזכתה להערכה של הממונים, אבל כשהחליטה שכל השפע הזה לא מספק אותה, קמה מן הכסא המרופד וחזרה הביתה. שם, עם כל היכולות והכישורים שצברה במשך השנים, הקימה לעצמה עסק. סיפור של שינוי קריירה.

יעל אשד (49) מכפר סירקין, גרושה ואם לארבעה, עובדת היום כמנחת קבוצות תנועה, מאמנת אישית ועסקית ומנהלת סדנאות בשם “כאן נעים”.

מה עשיתי קודם: “למדתי תכנות מחשבים, ויותר מעשרים שנה עבדתי במגוון תפקידי ניהול בכירים במערכות מידע בענף התקשורת. התחלתי כמתכנתת וסיימתי כמנהלת פרויקטים גדולים ועתירי תקציב. בשנים האלו תגמלו אותי יפה עם משכורת גבוהה, רכב צמוד, ביטוח מנהלים ושאר הטבות, אבל גם דרשו יותר ויותר מזמני. חייתי בטרוף ונהייה לי רע, כי לא רציתי להיות בעבודה מבוקר עד ערב, לעבוד תשע-עשר שעות מידי יום ולבלות לפחות עוד שעתיים בנסיעות. כשהילדים שלי היו קטנים הייתי מתייצבת בעבודה כבר בשש בבוקר רק כדי שאוכל לחזור הביתה בשעה ארבע ולהיות איתם”.

למה החלטתי לעזוב: כי הרגשתי שזה לא הגיוני להמשיך לחיות בלחץ הנורא הזה, שהלך וגבר ככל שהתקדמתי. הרי לא ייתכן שקניית ספר לילד תהפוך לפרויקט מלחיץ, ושכל החיים יחלפו על פניי בלי שאוכל לעצור לשנייה. רציתי לחיות ולעשות גם דברים אחרים.. עם זאת , במקביל לעבודה בתכנות, רקדתי. קודם בלט ואחר כך ריקודי עם, וגם בתקופות הכי לחוצות הלכתי לכל מקום שאפשר היה לרקוד בו. בריקוד יצא ממני משהו שמח, השתוללתי.

חזרתי לבית הפנימי שלי
“כשסוף סוף הסכמתי להקשיב לקול הפנימי שלי, הבנתי שצריך לעשות שינוי. תואר מנהלת כבר לא הספיק לי. אבל לעזוב מסגרת זו לא החלטה שמקבלים ביום אחד. אצלי התהליך היה איטי מאד ובשלבים. ממש כמו גירושין…

ביררתי עם עצמי מה אני באמת רוצה לעשות, והבנתי שהקשר האנושי והאינטראקציה חשובים לי יותר מכל עיסוק טכני. רציתי להיות קרובה יותר לאנשים אחרים ולהיות שותפה לשינוי שהם עושים בחייהם.

“לפני כשנתיים עזבתי סופית את משרתי כשכירה. לפני שעשיתי את הצעד הזה הלכתי למומחים לביטוחים וליועצת פיננסית,שעזרה לי להתארגן כלכלית והוסיפה לתחושת הביטחון שלי שאני בדרך הנכונה. בהתחלה הילדים קצת חששו, אבל היום הם כבר אומרים לי “כל הכבוד”.
הטיפים הטובים של יעל אשד

מה עשיתי בהתחלה : “קודם כל העזתי לחלום. אזרתי אומץ לאמר לעצמי שאני לא רוצה להיות שם יותר, שזכותי לעזוב. עברתי שינוי אישי ולמדתי להקשיב לעצמי. למדתי להשתמש בכלים שנתנו לי ביטחון פנימי שאני יכולה ומותר לי לעזוב את תחום המחשבים. אמנם התחום הזה הבטיח לי פרנסה מעולה ותנאי עבודה טובים. אבל הוא פשוט הפסיק לדבר אלי”.

ומה אני עושה עכשיו : “עברתי הכשרה באימון אישי ועסקי ב”ביה”ס למצוינות באימון”  של חברת emotion, ואני מאמנת אנשי הי-טק שרוצים לחולל שינוי. אני גם מנחה קבוצות בארגונים ובערכים חברתיים, ומשלבת את התנועתיות והריקוד עם תהליך האימון”.

למה בחרתי לעבוד בבית: “כי אחרי שנים רבות שבהן כמעט ולא הייתי בבית,רציתי להיות פה יותר,ליהנות מהמקום שאני אוהבת כל-כך. בעצם, מה שהיה חשוב אפילו יותר זו השיבה ל”בית הפנימי” שלי, לעצמי, לאמת שלי. חזרתי אלי עם רצון להתבונן פנימה יותר. ללכת עם הלב והבטן שלי.

“לאחרונה סיימתי עוד שלב בדרך, ובניתי מרחב עבודה צמוד לבית. פה אני רואה את עצמי מלווה אנשים בתהליכי צמיחה ושינוי. חשוב לי לתת כח לנשים כמוני. אם אני, חד הורית לארבעה ילדים,יכולה לעשות את זה-כל אחת יכולה”.