גולדה מארחת את הזוג רובינשטיין

אורה ורמי רובינשטיין, הבעלים של רשת אחוזות רובינשטיין, בראיון על עבודה, משפחה והשילוב המיוחד ביניהן

מתוך עיתון רשת אחוזות רובינשטיין 2018, בית אבות, עורך: אלעד וינגרד | צילום בועז נובלמן

 

כמה ימים לפני קיום הראיון התכנסה משפחת רובינשטיין, בשעת ערב, על דרך בגין בתל אביב,  כדי לחזות ביציקת יסודות של בנייני המשרדים "תאומי רובינשטיין״.

היו שם: אורה ורמי רובינשטיין, ההורים והסבים. הבן גיל, רעייתו נעמי ושלושת הנכדים. "זה מחזה מדהים, לראות 3,000 קוב בטון נשפכים על ידי מאות משאיות לתוך בטן האדמה", אומר רמי. "הנכדים היו ממש המומים מזה. אני עצמי לא מפספס אירועים כאלה. אני זוכר בתור ילד, כשהחברה בנתה ברחוב ארבע ארצות בתל אביב, יציקה הייתה אירוע חגיגי שאחריו לקחו את כל העובדים לכוסית בירה. אני אוהב להריח בטון – גדלתי לתוך זה. עד היום בניין אצלי הוא הובי, לא רק עיסוק. אני מעורב לעומק בכל פרויקט, ובוודאי שבכל אחוזת דיור מוגן שאנחנו מקימים או משדרגים".

 

״תוכניות בנייה על השולחן בסלון״

האהבה הזו לבנייה, ולדיור מוגן בפרט, בולטת אצל כל בני משפחת רובינשטיין.

רמי (74) ובנו גיל (48) – ששניהם צמחו, כל אחד בזמנו, לתוך העסק המשפחתי – מנהלים יחדיו את חברת רובינשטיין. אורה (71) הקימה ופיתחה את פעילויות התרבות באחוזות רובינשטיין ובכך למעשה הייתה החלוצה בארץ (ועל כך ראו גם בהמשך). נעמי (46), רעייתו של גיל, היא היוזמת

והמנהלת של הבית הירוק באחוזת פולג, מוסד סיעודי מיוחד במינו. ואילו הבת טלי (44) מעבירה חוג תשבצי היגיון באחוזות. ואם כל זה לא מספיק: אמו של רמי, אירמה (96) מתגוררת באחוזת ראשונים. אמה של אורה, מגדה, התגוררה באחוזה עד לפטירתה השנה, בגיל 98.

"אכן, החיים של כולנו סובבים סביב האחוזות", מחייכת אורה. "על השולחן פה בסלון נפרשות תוכניות בנייה ואחרות. במפגשים משפחתיים מהר מאוד מגיעים אזכורים שונים שנוגעים לעבודה. זה בלתי נמנע, אבל כנראה גם חלק מהסוד: התשוקה והאהבה האמיתית לתחום".

מחלוצי הדיור המוגן

חברת רובינשטיין נוסדה כחברת בנייה למגורים בשנות ה-30 על ידי אהרון רובינשטיין-שחורי.
בשנות ה-40 נכנסו אחיו של אהרון לחברה, ובהם אביו של רמי, אברהם. במהרה נהייתה "רובינשטיין" אחת מחברות הבנייה המרכזיות בישראל, והקימה שכונות מגורים ברחבי המדינה. בשנות ה-80 החברה הונפקה לבורסה. בשנת 1990 עברה לבעלותם של אברהם ורמי. כיום היא מוחזקת על ידי חברת רובינשטיין, ומנוהלת על ידי רמי והבן גיל.
בבעלות החברה ארבע אחוזות דיור מוגן יוקרתיות: אחוזת ראשונים, אחוזת פולג, אחוזת צהלה ואחוזת בית הכרם. זאת, בשותפות חלקית עם אילן תמיר, המשמש גם מנכ"ל האחוזות.

רמי, כאמור, גדל לתוך העסק המשפחתי. "בנעוריי, בחופשים עבדתי כטפסן", הוא מספר. "לאחר שסיימתי לימודי הנדסה אזרחית בטכניון, הפכתי למתכנן. אני רשמית בעסק משנת 1970 – כמעט 50 שנה. אילו ערכים מאפיינים את החברה מאז ועד היום? יש שלושה ערכים מרכזיים: איכות, מקצועיות, אמינות. כשאני אחראי לביצוע של משהו – זה צריך להיות הכי טוב. גם אם משהו לא מצליח – צריך לדעת להסיק מסקנות".

למעשה, מספר רמי, החברה נכנסה לתחום הדיור המוגן בטעות כמעט.

"בשנת 1987 הייתה לנו קרקע של חולות בראשון לציון, שיועדה לבנייה רוויה של מאות יחידות", הוא משחזר. "בשלב מסוים האדריכל אמר לי שלפי תוכניות המתאר ניתן לבנות מרכז מסחרי ומעליו בית אבות. התלבטתי, והחלטתי ללמוד את הנושא. הלכתי עם אבי, אברהם, לבתי אבות שונים בארץ, שעשו עליי רושם נורא ואיום. כבר כמעט ירדתי מהנושא, כשיום אחד הגעתי ליום עיון בנושא דיור מוגן, שנערך באשדוד. צבי הנדלר ז"ל, שהתמחה בתחום, העניק שם הרצאה. זה כבר נשמע מעניין. הבאתי את צבי לפגוש את אבי, וגם הוא התרשם מאוד. כך החלטנו להקים את אחוזת ראשונים. האחוזה הוקמה בשנת 1996. צבי הנדלר היה המנהל שלה במשך כ-15 שנה".

הימים הראשונים של האחוזה, נזכר רמי, היו חלוציים: "בראש השנה הראשון לא היה מספיק קהל לארוחת החג, ואנחנו הצטרפנו כדי שתהיה אווירה חגיגית אמיתית. כמובן שמהר מאוד האחוזה התמלאה וכבר בקושי היה מקום באירועים ובחגים השונים. כיום אחוזת ראשונים היא כבר שם גנרי בישראל לדיור מוגן".

אורה, מצידה, עזבה את עבודתה כמורה להיסטוריה ואזרחות, והחלה לפתח ולנהל את תחום התרבות באחוזה. "זו הייתה עבודה אינטנסיבית ומהנה", היא מספרת. "במשך 14 שנה, יום-יום, מבוקר עד לילה. אני קבעתי שהפעילות לא תסתיים בשעות אחר הצהרים, כפי שהיה נהוג אז, אלא תמשיך גם בערב, עד לשעה עשר. מאוחר יותר התמלא לוח הפעילויות לכ-150 שעות שבועיות, בחפיפה – מלאכות ואומנויות, מקהלה, ברידג', לימודי שפות, הרצאות מגוונות, פעילות ספורט ענפה, ריקודים, טיולים וכדומה. עד היום אנחנו לא יורדים מהסטנדרט הזה באף אחוזה. מהר מאוד, כמובן, התחילו לחקות אותנו בדיורים מוגנים אחרים. בכל מקרה, גם עכשיו אני מעורבת בכל הנוגע לתרבות באחוזות. אני בקשר עם מנהלות התרבות, ומעבירה הרצאות לדיירים בנושאים היסטוריים שונים".

 

51 שנות נישואים

הראיון נערך בסלון ביתם של אורה ורמי, ימים אחדים לפני שהם מציינים 51 שנות נישואים. "הכרנו אצלי בבית, בבני ברק", מספרת אורה. "הייתי בת 17. חבר שרצה לצאת איתי הביא את רמי 'לסיוע'. רמי היה ונשאר בחור סולידי וטוב, וזה מצא חן בעיניי אז וגם היום. התחתנו כשהייתי בגיל 20 .זה מחזיק מעמד יפה מאוד".

החתונה נערכה בבית המהנדס ברחוב דיזנגוף בתל אביב.
מיד לאחר מכן עברו בני הזוג להתגורר בחיפה. רמי השלים את לימודיו בטכניון ואורה למדה באוניברסיטה היסטוריה ופסיכולוגיה. בשנת 1969 שבו בני הזוג עם התינוק גיל לתל אביב, וב-1978 עברו עם גיל וטלי אל הבית שבו הם מתגוררים עד היום.
בימים אלה, רמי עסוק מאוד בהקמת שלוש אחוזות נוספות של רובינשטיין: אחוזת חולון, אחוזת גבעתיים, אחוזת גליל ים, "ובעוד פרויקט גדול שייחשף בקרוב", הוא מגלה. במחשב הביתי, הוא עובר בין התוכניות האדריכליות  התלת-ממדיות של האחוזות החדשות בקפידה רבה. אבל הוא לא סומך רק על דגמים וירטואליים. למרבית המבנים הוא בונה בעצמו מודל מקרטון כדי לבחון כל פרט וזווית בעיניים.

אורה שותפה אקטיבית באחוזות בתחום פעילות התרבות. בנוסף, היא אמונה על מתן תרומות לגופים שונים מטעם חברת רובינשטיין. ״אנחנו מקבלים פניות רבות לסיוע", היא מספרת. "אני בודקת בדיוק לאן הכסף מיועד, ונמנעת מעמותות שונות שעלולות לגזור קופונים. אנחנו משתדלים לתרום ישירות לנזקקים. 90% מהתרומות שלנו הן לתינוקות, לילדים ולבני נוער עד גיל 18".

אחוזת רובינשטיין 2

איך נראים חיי היומיום שלכם?

אורה: "שנינו פנסיונרים 'בכאילו'. מתחילים מוקדם בבוקר, ויוצאים לעבודה. רמי במשרד ואני מהבית. מסיימים בחמש-שש אחרי הצהריים במקרה הטוב. יש לנו אהבה גדולה אחת – טיולים בארץ ובחו"ל. פעם בשנה אנחנו לוקחים אתנו לטיול את הנכדים. חוץ מזה, הולכים לאופרה ולתיאטרון ונפגשים עם חברים״.

בזמנו הפנוי, המועט, רמי נהנה לבנות בעצמו חפצים שונים בסדנת המלאכה שלו, שבקומת המרתף בבית.

תוכניות לעתיד?

אורה: "אני מתכננת, בעוד ארבע-חמש שנים, שנעבור לאחת האחוזות, ואני לא אציין איזו, כי האפשרויות טובות ומתרבות!".