המופנמים

מופנמים נשארים הרבה פעמים מאחור. בסביבה 'רועשת' שבנויה למוחצנים ומתגמלת פעולות כמו מינגלינג ודיבור בפני קהל, הם עלולים להיתפס כחלשים. הם זוכים פחות לחשיפה, בולטים פחות ונתפסים באופן פחות חיובי מאשר חבריהם המוחצנים. אומרים עליהם לפעמים שהם מרוחקים, סנובים או סוציומטים. בפגישות או סדנאות הם פחות ששים להביע את מחשבותיהם, גם אם הן בעלות ערך רב, בעוד שאת המוחצנים אי אפשר לפספס: הם 'יורים' מיד את מחשבותיהם, גם אם לפעמים הם מתחרטים שדיברו לפני שחשבו. כשזה נוגע לניהול עסק, למופנמים אין ברירה אלא 'לצאת החוצה'.

אז מה זה בכלל להיות מופנם או מוחצן וכיצד יכולים גם מופנמים לנהל ולהצליח בעסקים.

כמו בכל דבר בחיים – זה לא שחור או לבן

רוב האנשים הם לא רק מוחצנים או רק מופנמים. חישבו על אופני ההתנהלות של אנשים כמו על השימוש בידיים: אדם שמאלי נשען יותר על היד השמאלית שלו, אבל הוא עדיין משתמש ביד הימנית. הוא מעדיף וטבעי לו להשתמש ביד החזקה, השמאלית. באופן דומה אדם עם גישה מופנמת – זה לא שהוא סובל מחברה, אבל הוא מעדיף את השקט שיש בלהיות לבד.

אפשר לחשוב על קשת שבקצה אחד שלה ניצב המופנם ובקצה השני – מוחצן. לאנשים יש נטייה לקצה זה או אחר. לעתים הם גם וגם אבל בדרך כלל יש להם העדפה לאחד הקצוות.

כמה מילים על מוחצנים (ומחשבות על מופנמים)

המוחצנים אוהבים לדבר, להביע את עצמם, להוסיף טאצ' אישי וחם לדברים. האנרגיות הגבוהות והמיומנויות החברתיות מאפיינות אותם. כולם לקוחות פוטנציאליים עבורם (ואחר כך גם חברים). הם אוהבים לעבוד עם אחרים, המפגש מתדלק אותם באנרגיות ומניע אותם לעשות את הדברים טוב יותר.

אפשר לזהות אותם בקלות, ואפילו קשה לפספס: הם מתנדבים, שותפים בוועדות, מעורבים ומארגנים. זה נהדר עד הרגע שבתור מנהלים זה מפריע לעסק וגוזל זמן יקר מניהולו, מאתגרים כמו תכנון או כתיבה. המאמצים כלפי חוץ עלולים לשחוק והם חייבים ללמוד לאזן את זה ולהגיד 'לא' להתחייבויות שאינן הכרחיות.

בעוד שמוחצנים אומרים את רוב מה שהם חושבים, אצל מופנמים זה הפוך – הם לא אומרים את רוב הדברים שהם חושבים. זה בסדר. לא חייבים להגיד כל מה שחושבים. אבל בשוק העבודה בלי תקשורת – אי אפשר להתקיים. בטח שלא להתקדם או לנהל.

מחקרים מלמדים שהמופנמים יצירתיים מאוד, מצטיינים בפתרון בעיות מורכבות, מתכוננים היטב למקרה שישאלו אותם, אבל אנשים מבחוץ לא טורחים לעצור ולברר, הם פונים לאלה שבולטים עכשיו. מבחוץ, מי שלא מכיר אותם, עלול לתפוס את השקט כריחוק, עלול לחשוב שהמופנמת לא מחבבת אותו כאדם, אחר יחשוב שאין לה רעיונות או שאלו רגשי נחיתות. זה בסדר אם את עובדת כספרנית, אבל כשאת מנהלת – את צריכה להיראות כדי להצליח בתפקיד.

לעומת זאת, באופן הטבעי להם, מוחצנים נוטים לתפוס את רוב המקום, לא לשמוע את האחרים, וכך חוות הדעת של המופנמים מתפספסת בשיחה או סביב השולחן. אגב, גם המוחצנים אוהבים את השקט שלהם. אבל אם יהיו לבד יותר מדי, הם יתייבשו ויקמלו.

הפרקטיקה – תנועה על הקשת 

איפה אתם ממוקמים על הציר –  יותר מופנמים או יותר מוחצנים? אולי אתם דווקא גם וגם. יכול להיות שאתם מסוגלים לגלם בתוככם את שני קצוות הקשת, ולנוע ביניהם ללא מגבלות, בהתאם למצב. אולי כבר עברתם דרך ושכללתם מיומנויות מכל קצה. בכל סיטואציה אתם מגיבים בצורה המתאימה.

גיחות קצרות החוצה
אל תהיו מוחצנים אם זה לא מי שאתם – אל תנסו 'לתקן' את זה. אבל לפרקים קצרים, שחקו את תפקיד המוחצנים כשמדובר במשימות חשובות בעבודה. נאמר שאתם מנהלים דף עסקי ברשת. אכפת לכם מהעבודה ומהמשימה וכדי לרתום את הקהל אתם צריכים לצאת החוצה ולהדגיש לכל הצופים את חשיבות העשייה שלכם. זה עדיין לא טבעי, מעייף וגוזל אנרגיה אבל זה מספיק חשוב לכם לצורך הצלחת המשימה, הצלחת העסק שאתם מאמינים בו. זה לא 'Fake it `till you make it', הדגש הוא על משמעות ואכפתיות – לא על היציאה החוצה.

איך עושים את זה בפועל? שריינו זמן ביומן לפעולות מוחצנות כמו כתיבה, צילום, שיחות מכירה, או רישום לכנס.

תתחילו משעה בחודש, תמשיכו לשתי פגישות בחודש, עד שתרגישו בנוח. לא יותר מדי מהר, לא יותר מדי שעות, שלא תשנאו את היום שלכם. רק מעט מחוץ לאיזור הנוחות.

לצד זה, תקצו פי שניים זמן יומן להכנות לפני הצגה או פרזנטציה מול קבוצה.

אחרי פעילות 'מוחצנת' קחו הפסקה אמיתית: קפה או ארוחה, להירגע, בשקט, אולי עם חבר או חברה בעבודה. ושוב צאו החוצה, למשל פרסמו סיכום שבועי, דברו על העשייה שלכם, על חשיבות המוצר שלכם, הערך המוסף בדרך שבה העסק עושה דברים.

היציאות החוצה האלה הכרחיות בעולם העבודה ומחקרים הראו שאפילו אנשים שבטבעם מופנמים עשויים להרגיש טוב יותר ומלאי אנרגיה מיד אחרי פעילויות כאלה. עם זאת, המינון חשוב מכיוון שבטווח הארוך יותר מדי פעילויות שאינן תואמת את הטבע שלכם, את המקום בו אתם נמצאים על הציר – יגבו מחיר שעלול לעלות על התועלת.

צרו סביבת עבודה מתאימה

המוחצנים שביניכם עלולים לא להבין את ההתעסקות הזאת, "באנו לעבוד או לשחק? הכנות לפני, אחרי – קפה..". אבל המופנמים יודעים שעדיף צעד צעד ובמינון נמוך מאשר להישאר בפנים ולהתפספס. הם יארגנו לעצמם סביבת עבודה שתאפשר להם גם אתנחתא וגם מרחב פעולה.

איך עושים את זה בפועל? חשבו איך ייראה יום עבודה אידיאלי, כמה פגישות יהיו ביום, איך תיטענו? אולי תעבדו ארבעה ימים עם אנשים ואחד מהבית, לבד. אולי ביום האחד תיקחו פרויקט מחקר או כתיבה כדי לצבור אנרגיה.

אולי תנסו לעבוד רק עם קבוצות קטנות, אולי במפגשים של 1:1 עד כמה שאפשר. המפתח הוא שמירה על איזון בין היציאה ההכרחית החוצה לבין המנוחה הדרושה להיטענות.

השתמשו בכוחה של הרשת

רשת האינטרנט מאפשרת מרחב מוגן שבו אתם שולטים באינטראקציה. בשונה מפגישה פנים מול פנים – היא מתווכת בינכם לבין הקהל, וכאן טמון כוחה שיכול להיות בעל ערך עבורכם. אפילו לשנות לגמרי את כללי המשחק. הסוד הוא להתמקד בצורה מעמיקה בכל פעולה החוצה, אחת בכל פעם.

איך עושים את זה בפועל? בשונה מאירוע מינגלינג שעלול להיות מציף ומתיש, ברשת אפשר לפרק כל משימה גדולה למשימות קטנות יותר ויותר עד שניתן להרכיב רשימת פעולות מעשיות ונינוחות ביומן העבודה.

ניקח לדוגמה את לינקדאין ואת פעולת מכירת סדנאות אימון בשירות לקוחות לארגונים. איך מתקדמים?

1. תאתרו מדי יום שני לקוחות עסקיים פוטנציאליים בלינקדאין ותציעו להם חברות.
2. תנסחו טקסט שתוכלו לשלוח לכל אחד מהם, כדאי לשלוח אותו קודם לאדם או שניים כדי לרכך את היציאה החוצה.
3. תשלחו הצעה או שתיים בהודעה אישית לכל אדם שהסכים לחברות בלינקדאין. הרשת החברתית הזאת הוקמה לחיבורים עסקיים (אל תרגישו שאתם "מנדנדים").
4. בצעו מעקב – תשלחו הודעה נוספת ואחרונה לאלו שלא ענו, וודאו שראו את ההודעה, הציעו שיחה או פגישה.

הקפידו לדעת מדי יום אילו משימות תרצו להשלים היום, 3-2 משימות החוצה שיש להן עבורכם ערך תעסוקתי.

ואם חשבתם שהמצאתם את המופנמות או שאתם לבד, חפשו בגוגל introver group או introvert chat ותגלו אינסוף קבוצות של אנשים שעוזרים אחד לשני, מעודדים אחד את השני לצאת החוצה. ואתם יכולים גם לראות את הרצאת ה-TED הזו.

נסו להאציל כמה שיותר משימות מוחצנות

אם יש כמה מדיות חברתיות ואתם לא חייבים להיות בכולם – תבחרו את זה שהכי חשוב שתהיו בו ו-ותרו על השאר. אם אפשר להוריד מינון של פרזנטציות ולתת לאחרים הזדמנות להציג במקומכם, עשו זאת. הקטינו את כמות הישיבות רבות המשתתפים ותנו לאחרים לנהל את המפגשים או העבירו חלק מהתקשורת למדיומים אחרים.

סיכום

ניהול טוב אינו תלוי באישיות אלא בגישה. עצמאים טובים מגלים גמישות. יום אחד הם מופנמים ולמחרת הם מוחצנים. הם נעים לאורך הקשת. לא משנה איפה אתם על הקשת, מה שחשוב הוא איך אתם מתמודדים עם מצב נתון. לאנרגיה תפקיד מפתח כאן – אם אתם מרגישים מרוקנים אחרי שיצאתם החוצה, דעו למצוא את הדרך להיטען מחדש. אם אתם דווקא מתמלאים אנרגיה ממפגש עם אנשים, דעו לשזור אותן ביומיום באופן שמצד אחד יטען אתכם ומצד שני ישאיר לכם זמן גם למשימות הכרחיות.

מהיכן תתחילו את השינוי? מהדבר האחד שלו תעשו בעסק באופן קבוע (ואינכם עושים אותו היום) יביא שינוי חיובי עצום. אם אתם מופנמים זה כנראה ידרוש מכם לצאת החוצה ואם אתם מוחצנים, עצם ההכרה בכך שיש מסביבכם אנשים מופנמים יכולה לחולל שינוי משמעותי. אז כל מה שצריך זה לבחור דבר אחר דבר – ולהתחיל.