התחברי

מה צריך להיות כדי לנהל עסק?

חוה ניסנבוים מונה את המאפיינים הדרושים כדי להצליח בעסק משלך. הבשורה הטובה: מי שאין לה את התכונות האלו יכולה ללמוד ולהצליח.

» מדור ניהול עסק

ניהול העסק נקבע במידה רבה ממאפייני האישה העומדת בראשו - זורמת? רגשית? אולי קובעת ופרקטית?

כשאת מבינה את ההעדפות הטבעיות שלך או איזה טיפוס את (רגשי? פרקטי? זורם?..), את יכולה לנהל את העסק באופן שמתאים לך, כולל האופן שבו את פותרת בעיות, מקבלת החלטות ומתמודדת עם עומס.

כשאת מפתחת את המאפייינים האישיים שלך, את השרירים החזקים והפחות החזקים, את מרחיבה ומגוונת את האופן שבו את רואה את העולם והאופן שבו את מתנהגת (האופן שבו את קולטת מידע או מקבלת החלטות). הסתכלות רחבה ומתאימה לסיטואציה היא קריטית לניהול עסק מצליח.



ראש או לב?
נשים רבות מפעילות המון רגש בניהול העסק, על חשבון חשיבה של כדאיות והוגנות. אלו שמקבלות החלטות מהלב, מרגישות "לא נעים" או חוששות לבקש במקום לחשוב ש"זה לא כלכלי".

מגוון של סיבות שהן מעלות בדעתן יכול להוביל אותן, למשל, למסקנה שהן צריכות לתמחר את המוצר או השירות שלהן נמוך יותר מערכו האמיתי (ללקוח אין כסף, הוא רק מקים עסק וכיו'ב). יש נשים שרוצות לעבוד עם בעלי עסקים גדולים ולכן הן שולחות הצעות עבודה זולות. זה נכון שחשוב לעבוד עם לקוחות 'טובים', שיספקו לך עבודה ויקשרו אותך ללקוחות נוספים, אבל לתמחר נמוך?! בתמחור נמוך את גורמת ללקוח שלך לחשוב שהוא לא יכול לסמוך עלייך כי את זולה, לא מומחית, לא מובילה. ומה הוא יגיד ללקוחות אחרים? "כדאי לפנות אליה כי היא זולה, היא לא תיקח מחיר גבוה". כדאי? כדאי לו, לא לך. את לא אמורה לעבוד המון שעות על משהו שיכניס לקופה שלך רק מעט כסף קבלת החלטות נכונה מאזנת בין הראש ללב ודואגת למשוואה הוגנת של 'תן וקח'. 

דוגמה נוספת להתנהלות רגשית בעסק שמובילה לתקיעות היא: השקעה כספית או יותר נכון לומר: אי השקעה כספית. נשים לא משקיעות בעסק שלהן כי הן חוששות להוציא כסף כל זמן שהן לא מרוויחות מספיק מהעסק. חשיבה כלכלית עסקית, היא זו שבודקת מה ייתן לך השירות שתקני (אתר חדש, יחסי ציבור, מעצב טוב, יועץ). לעומת התועלת שתקבלי. עלייך לחשוב האם השירות שאת רוכשת לעסק ישתלם ואיך הוא יחזיר את עצמו.לדוגמה: אם את מציבה ליחצנית שלך יעד: למלא סדנה (10 משתתפים X 1800 ₪) הרי שהתהליך ברור ותוכלי לבדוק בכל נקודת זמן את כדאיותו.

דוגמה נוספת: 
הגיעה לייעוץ  אישה שרצתה לעזוב את הארגון בו היא מועסקת ולהקים עסק. באבחון מצאנו כי הסגנון הדומיננטי שלה (דומיננטי במיוחד) הוא רגשי והיא מפרשת את רוב האמירות המופנות כלפיה כאמירות אישיות, לרוב ביקורתיות, אף פוגעות. עד שהאנרגיות שלה התכלו והיא רצתה להתפטר. סיפרתי לה על הציר הרגשי-רציונלי ותרגלנו התמודדות רציונאלית עם משובים שהיא שומעת: עניינית, אובייקטיבית יותר. כלומר, לימדתי אותה על סגנון התמודדות מתאים יותר למצב. בסיכום המפגש ששלחתי אליה צרפתי את הציר שעליה לדמיין בכל פעם שהיא שומעת "ביקורת".

היתרון בחשיבה רגשית: התנהלות מתוך חשיבה על האחר טומנת בחובה יתרונות - אמפתיה, אכפתיות וערכים פנימיים יוצרים חיבור טוב בין בעלת העסק ללקוחות.  

מה שחשוב זה להיות באיזון בין הלב לרגש. החלטה מקדמת היא זו זו שבה את מפעילה את עיקרון העלות-תועלת. בכל פעם תשאלי את עצמך: "מה אני נותנת ומה אני מקבלת?", "האם זה כדאי לי?", "האם זה משתלם?".  


משקיעה בדרך או במטרות?

נשים כל הזמן לומדות. לומדות. ועוד לומדות. הן אומרות שהן צריכות להתמקצע ולהשקיע. הן רק יעשו עוד קורס, יבנו אתר יפה יותר, יפתחו עוד מוצר- ואז הן יראו תוצאות. אבל זה לא קורה. כי הן כל הזמן בדרך. וכשהן בדרך, הן לא "נועצות שיניים" ומסתערות על המטרה. בנוסף, יש להן סיבה לתמחר נמוך את המוצר/שירות שלהן כי "עדיין לא הגיעה השעה לגבות מחיר גבוה". הן לא "יוצאות החוצה" כי הן עוד בדרך. הבעיה עם להיות כל הזמן בדרך היא, שאת לא חושבת במונחים של מכירה וגם לא מוכרת. את בעיקר מכינה חומרים ומפתחת את התכנים שלך, את השירות שלך, את הרעיון. 

תהליך-תוצאה

 


היתרון: את מקצועית, מומחית, חסרת פשרות. את נהנית ללמוד וכל הזמן מתפתחת.

עצה לאיזון בין התשומות לתפוקות: הציבי יעדים ומטרות -  כיצד תמכרי יותר החודש או במחצית הקרובה. תשאלי את עצמך כיצד במחצית הקרובה תעלי את ההכנסות שלך.  כשתכוונני למטרה כלכלית, כל הפעולות שלך ייגזרו מהמטרה. כשיהיו לך מטרות ברורות ומדידות, באופן טבעי, יישאר לך פחות זמן לעשות פעולות שאינן תכליתיות.

לאורך כל הדרך בדקי שאת בדרך להשגת המטרה.


"זורמת" או מתמידה?

נשים "זורמות" מתאפיינות בכך שהן מחליטות על אסטרטגיה אחת להשגת היעד ואחרי חודש (בערך) הן משנות את היעד ואת הדרך. הן לא נותנות צ'אנס לדרך ולצבירת הישגים.

למה חשוב לצבור הישגים? כי אנשים קונים כשהם רואים משהו מוכח, מצליח, שנתפס כאמין, מקצועי וכיוצא בזה. לא בטוח שנייקי היא הנעל הכי טובה אבל היא צברה שם כזה. כלומר,את צריכה לבנות מוניטין ולא לזגזג בדרך. אנשים יקנו ממך רק אחרי שפעם אחת הם ראו אותך בעיתון ופעם שנייה חברה דיברה עלייך, ופעם שלישית הם קראו כתבה טובה שלך....ואז אחרי ששלחת להם מייל, הם פתאום ירגישו שהם חייבים לקנות ממך. ואפשר גם אחרת - האתר שלך יהיה מלא בהמלצות ואנשים יתקשרו. במציאות הנוכחית, יש היצע גדול בכל תחום כמעט ואנשים מתקשים לבחור. לכן, אנשים צריכים לאסוף הוכחות שאת היא הבחירה הטובה. אבל אם את לא בונה את השם שלך ולא מחכה שכל התהליך הזה יקרה, הקונים לא יצטרפו. אנשים נוהרים אחרי תוצאות. לא הראית תוצאות? לא יבואו.

נשים "זורמות" מתחילות כל פעם מחדש, כל פעם הן מנסות משהו אחר, הן מתחילות מחדש, לא בונות לגובה ולא בולטות. כל פעם הן צריכות ללמוד מחדש את קהל היעד, את התכנים, את המודל העסקי, את המכירה הנכונה, את ערוצי ההפצה החדשים - הן לא צוברות...

זכרי: האסטרטגיה שלך להשגת היעד לא חייבת להיות מושלמת או הכי נכונה, אבל את חייבת להתמיד בה. עם הזמן, היא תתכוונן ותהיה מדויקת יותר (ואת תתפתחי בתוכה), אבל תני לה זמן.

כמה זמן? לעסק לוקח כ- 3 שנים לפרוץ. במילים אחרות: בנייה של עסק אורכת לפחות 3 שנים. מתי תראי תוצאות ראשונות ? אחרי חצי שנה לפחות.

יתרון: אם את זורמת את כנראה גמישה, מקשיבה לדעות של אנשים, שוקלת דברים, כל הזמן קולטת ומתפתחת.

עצה לאיזון: סרטטי לך תכנית עבודה על ציר (הדרך), קבעי נקודות בזמן, משימות ותתי משימות. בדקי בתחילת כל שבוע ובסוף כל שבוע שאת על המסלול, בדרך ליעד. שימי לב מתי את סוטה מהדרך ומתי את נתקעת. נסי לברר למה נתקעת או למה ירדת מהדרך.

הווה ועתיד
 יש את אלו שממוקדות בהווה, בפרטים, בפרקטיקה. יש את אלו שממוקדות בעתיד, בחזון, בשינוי. אלו שמעדיפות את ההווה עלולות ללכת לאיבוד בים של פרטים. הן לא מסתכלות קדימה ולא שואלות שאלות מופשטות כמו: מה החזון של העסק, איפה אני אהיה עוד 10 שנים, איך ייראה העסק עוד 10 שנים. האחרות, ממוקדות העתיד מדמיינות את העתיד אך לא תמיד יורדות לפרטים, לביצוע, לפרקטיקה. יש להן ה-מ-ו-ן רעיונות, הן לא תמיד מיישמות אותם כי זה כרוך בביצוע.

יתרון: היתרון בחשיבה על הווה היא תשומת הלב לפרטים, לדיוק, לשירות. היתרון בחשיבה על העתיד היא בהבנת הכיוון, ברעיון וברצון לגדול.

סיפרה לי נועצת, בעלת עסק, שהיא שקועה כל כך בבניית החזון לעסק עד שהיא מסרבת להזמנות עבודה.

כשבונים חזון (עתיד), חשבתי לעצמי, ולא שומעים את ההזדמנות לעסקה של ממש (הווה), משהו פגום בתהליך.

סיפרתי לנועצת על הסקלה עתיד-הווה והסכמנו כי היא נוטה לקצה האינטואיטיבי, רעיוני (עתיד). הדגשתי את הצורך לטעת את שתי הרגליים בקרקע (הווה) לצד ההתעלות אל עולם הרעיונות והמחשבות (עתיד) למען תוכל לקדם את המטרות העסקיות שהציבה לעצמה.

עצה לאיזון: שבי עם חברה שיש לה נטייה הפוכה מזו שלך ובקשי ממנה לעזור לך לחשוב על הצד הפחות מועדף עלייך (אם את ממוקדת הווה, בקשי ממנה עזרה בהגדרת החזון או ציור העתיד). נסי לזהות אם בן זוגך הוא ממוקד הווה או עתיד. אם יש לו העדפה הפוכה מזו שלך, היעזרי בו, שוחחי איתו על היבטים שלא חשבת עליהם בעסק.

אם את ממוקדת עתיד, אני מציעה לך לשכור את שירותיו של יועץ טוב "שחזק" בפרטים, כזה שיבדוק שאת משלימה את המשימות. אם את ממוקדת עתיד, אני מציעה לך לפתוח יומן או מסמך שבו רשומות כ-ל המשימות שלך.

תגובות

הוסיפי תגובה לכתבה זו




הוסיפי תגובה דרך פייסבוק

למאמרים נוספים בנושא ניהול עסק