התחברי

החומה הסינית, או בין חשבון העסק והמשפחה

רוב העצמאיים מנהלים את החשבון העסקי שלהם בתוך החשבון המשפחתי. לא מדובר רק בניהול טכני של חשבון הבנק. מדובר בערבוב כולל של שתי היחידות

» מדור ייעוץ כלכלי

נכתב על-ידי יוסי אש, כלכלן*

חומה סינית. זה מה שצריך לבנות בין העסק ובין המשפחה. להפריד את חשבון הבנק לשני חשבונות נפרדים, אחד של העסק ואחד של המשפחה. להפריד את היחידות הניהוליות. לכל יחידה יש הכנסות והוצאות, ואסור שיהיה בניהן קשר, למעט העברה חודשית של סכום כסף מהעסק למשפחה. זה עולה עוד כמה שקלים אבל כך אפשר לראות את התמונה האמיתית בעסק וגם במשפחה. כך יידע העסק מהן הוצאותיו, כך תדע המשפחה על איזה בסיס הכנסות אפשר לתכנן את רמת החיים.

עצמאיים רבים מנהלים את העסק בחשבון המשפחתי. כך נוח יותר לקנות 32 גלילי נייר טואלט ולחייב את העסק. אך כדאי לצאת מנקודת הנחה שחוקרי מס הכנסה כבר סיימו את כתה ד', ואם בחודש אוגוסט קנית 2 סטים של צבעי גואש, 20 מחברות עם תמונה של הראל מויאל וילקוט של "דורה", יהיה לך קשה להוכיח שזה לשימוש בעסק. גם להם יש ילדים ואת הקניות לבית הספר הם עושים בדיוק כמוך. אין כל קשר בין ניהול חשבון משותף של העסק והמשפחה להעמסת הוצאות ע"ח העסק.

מה באמת ההוצאות של העסק? כמה את יכולה למשוך כל חודש? איזה רמת חיים הפעילות העסקית מאפשרת לך? כמה באמת אפשר להעביר לשימוש המשפחה מתוך העסק?

רבים אינם יודעים את התשובה על כך. רמת החיים של המשפחה עולה בחודשים ה"טובים" ושוכחת לרדת בחודשים הגרועים. אח"כ, כשרוצים להפקיד בסוף שנה לקופות גמל או שכצריכים לשלם מס אחרי הגשת הדו"ח השנתי, נכנסים למינוסים גדולים או שהעסק סובל. במילים אחרות, כשההוצאות וההכנסות של שתי היחידות משולבות זו בזו, במרבית המקרים משתבשת היכולת לראות תמונה עסקית אמיתית.

כשסוף סוף, אחרי שמחכים לשוטף+120, נכנס צ'ק שמן של 50,000 ₪ לחשבון. עצמאי חסר אחריות ייקח את משפחתו לחופשה, שכן סוף סוף החשבון התמלא. אפשר לקנות בגדים חדשים ולקנח במסעדה טובה. אלא שהמחשבה כי המע"מ על הסכום הזה כבר שולם, ו"כל הסכום שלנו" אינה נכונה. מסכום זה צריך לממן את המע"מ של החודש הבא, וגם את מקדמות המס. אבל אם הוצאנו אותו בחופשה באיטליה ממה בדיוק נשלם?

נתקלתי בלא מעט משפחות שבהן הערפל אינו מקרי. יותר נוח לומר לבן הזוג שנכנסו לחשבון 15,000 ₪ החודש, מאשר להודות שסכום זה כולל גם מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, הוצאות וכו'. הרי הסכום באמת נכנס, אפשר לראות אותו בחשבון הבנק. רק שבפועל נשארים ממנו 6000. בן הזוג, מתוך חוסר ידע מוציא 15,000.

כלכלת המשפחה מתאפיינת בהוצאות חודשיות קבועות, פחות או יותר, וכלכלת העסק מאופיינת בתנודות תזרימיות גדולות. לכן רצוי לעשות תחשיבים שמרניים, להעביר למשפחה פחות ממה שאפשר בפועל, ולשמור את העודף מהחודשים ה"טובים" לימי סגריר.

ולא לשכוח להפריש מספיק לפנסיה. לא רק את התקרה המזכה למס. לרוב זה לא מספיק.

ואם, לאחר שמקסמנו את ההכנסות וייעלנו את ההוצאות -  העסק עדיין אינו יכול לספק משכורת קבועה למשפחה, פנסיה לעת זקנה, וקצת חיסכון לימי סגריר - זה הזמן לומר לעצמנו את האמת, אולי זו שהסתתרה במעמקי המינוס של החשבון המשותף: הגיע העת לסגור את העסק, לפתוח אחר, רווחי יותר, או להתחיל לשלוח קורות חיים.

*יוסי אש הנו כלכלן, מומחה בעל שם לתחום כלכלת המשפחה, מחלוצי התחום בישראל ומהמובילים אותו. מכותבי רבי המכר "הדרך אל העו"שר", "ממינוס לפלוס", ו"המסגרת". יוסי אש הנו יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, מנהל תוכנית כספית - תוכנית חינוך פיננסי לתלמידי בתי הספר. ומנהל אקדמי של הקורס להכשרת יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה.   

תגובות

הוסיפי תגובה לכתבה זו




הוסיפי תגובה דרך פייסבוק

למאמרים נוספים בנושא ייעוץ כלכלי