רבות נכתב על מערכות היחסים בין הורים לילדיהם. רובינו בחן את מערכות היחסים הללו ושיחזר לעצמו, לחברים ואף בפני אנשי מקצוע אין ספור ארועים מילדות ובגרות שהותירו על נשמתינו חותם שעיצב את אישיותינו ומכאן את חיינו. אולם האיזכור אודות אחים - באשר מוצאם - קיים הרבה פחות שכן אינם נחשבים ל'דמות מחנכת' ומכאן שהחותם שהם הותירו על חיינו כנראה מישנית.

האמנם מישנית?

בין אם מדובר באחים ביולוגיים או "אחים שהסתפחו לנו במהלך החיים" (אחים בלב, בצבא, בעבודה...), מערכות יחסים אלו כה מורכבות ורגישות עד כי נראה כי בדומה לענפי העצים השזורים אחד בשני, רבים מביננו אינם יודעים לומר היכן הם מתחילים והיכן אחיהם משתלבים...

הרוב יסכים כי חשוב ונהדר שיש לנו אחים (ביולוגיים ואחרים) שעימם ניתן לחלוק את שלל רגעי החיים: ילדות, בגרות, התאהבויות, שברון לב, צבא, קריירה, זוגיות, הורות וכו'.
הידיעה שהם שם בשבילנו ברגעים הטובים כמו גם הקשים מנחמת ומאפשרת לנו לחוש שייכות לסביבה אוהדת ותומכת.
ובאותה העת, בזמן שכל הטוב הזה מופיע בקדמת הבמה וזוכה לתשבוחות, מאחורי הקלעים מתנהל לו דיאלוג חרישי על שלל הדברים שרצינו ולא יכולנו להשיג או לקבל בגלל אותם אחים, מופלאים ככל שיהיו....


לאלו מבינכם האוהבים ומעריכים את אחיהם, לאלו שעדיין מנסים ולאלו שהרימו ידיים אני שואלת:

• האם קיימות בכם עכבות כלשהן המונעות מכם להגשים את עצמכם?
• האם אתם חשים כי אינכם יכולים למצות את הפוטנציאל שלכם בעיקבות נוכחותם של אחיכם?
• האם מצבם היחודי של אחיכם פוגע ביכולתיכם להצליח?
• האם אתם חשים כי אתם חיים בצל אחיכם?
• האם אתם מוצאים עצמכם עוברים את אותו המסלול של אחיכם מתוך רצון להידמות לו?
• האם אתם חשים כי לעולם לא תהיו טובים, מוצלחים, אהודים כמותם?
• האם אתם מוצאים עצמכם משווים את הישגכם לאלו של אחיכם?
• האם אתם חשים כי הם לא עומדים בציפיות שלכם?
  

במידה והתשובה לאחת מהשאלות הללו חיובית אני מזמינה אתכם לצאת למסע אישי בו אסייע לכם למצוא ולהשמיע את קולכם היחודי.