הדס מור מארחת במטבחון את הסופרת זוהר אביב

הדס מור, מטפלת בילדים עם אילמות סלקטיבית, פוגשת את זוהר אביב, סופרת ילדים ונוער, לשיחה על הקשר ההדוק בינה לבין קוראיה, על ההזדמנות לכתוב סיפורים חדשים מתוך קשר זה ועל המפגש שבין עולם הדמיון למציאות. סיפור שהוא מקור השראה עסקי

 

כשאני מדמיינת סופר, אני רואה בעיני רוחי אדם ספון בחדרו, יושב לבדו מול מחשב, בשעות הקטנות של הלילה. לצידו כוסות קפה חצי מלאות, אולי מאפרה עם סיגריות מעוכות- במצב של התכנסות עצמית ויצירה מתוך עולמו הפנימי.

מסתבר שלא תמיד זה ככה….

הסופרת זוהר אביב הייתה ילדה מופנמת ולא "מקובלת", שברחה מהמציאות אל עולם הספרים. היא חלמה להיות פיה שתשנה את העולם ותעשה אותו למקום טוב יותר. היא לא חלמה להיות סופרת. רק אחרי שספרה הרביעי יצא לאור, היא הפנימה את עובדת היותה סופרת.

את זוהר אני מכירה הודות לילדים שלי. לפני שנתיים סיימתי להקריא להם את אחד מספריה בסדרת "יד הפלא". בסיום הספר הוזמנו הילדים ע"י גיבור הספר (רן השמנמן), לכתוב לו מכתב ובו הצעות לפתרון לבעיה שבה נתקל בספר. הילדים קפצו על ההזדמנות.

זוהר אביב. כל אחד מספריה (60!) מוקדש לילדים שהיו מעורבים בכתיבת הספר ושמם מופיע בו.

זוהר אביב. כל אחד מספריה (60!) מוקדש לילדים שהיו מעורבים בכתיבת הספר ושמם מופיע בו.

להפתעתנו הרבה, לאחר כשבוע, קיבלנו גלויה מזוהר ובה התייחסות אישית למכתב שלנו. הגלויה הזו גרמה לאושר גדול בבית. "יש לנו גם תשובה מרן השמנמן וגם חתימה של זוהר אביב" הצהירו הילדים בשמחה ומיד ביקשו לקרוא עוד ספר מהסדרה.

במשרד החינוך מפתחים קמפיינים מפוארים לעידוד קריאה, שלא תמיד "מספקים את הסחורה" והנה, בגלויה אחת פשוטה הצליחה זוהר לגייס את ילדיי להמשך קריאה.

מאז עברו שנתיים. הבכור שלי גדל וכבר יש לו פייסבוק. באחד מהימים הוא ענה לטלפון ופצח בשיחה בת שעה. בזווית האוזן שמעתי אותו מדבר על אטופיק דרמטיטיס  (אסטמה של העור) ממנה הוא סובל. בסיום השיחה שאלתי אותו עם מי שוחח כל כך הרבה זמן והוא מצידו ענה לי "עם הסופרת זוהר אביב".

הסתבר לי שהוא חבר של זוהר בפייסבוק ובמרחב הזה היא מזמינה ילדים להעלות נושאים המעסיקים אותם ושעליהם הם היו רוצים שתכתוב בספריה.

זוהר איננה מניחה מה הם הצרכים של הלקוחות שלה, היא שואלת ומבררת את זה אתם. היא עושה זאת בשטח בו הם "מסתובבים"- ברשת החברתית ובבית הספר.

כל אחד מספריה (60!) מוקדש לילדים שהיו מעורבים בכתיבת הספר ושמם מופיע בו. הספרים עוסקים במגוון נושאים מחיי הילדים. סדרת "יד הפלא" עוסקת בקבלת השונה בחברה וכוללת נושאים כגון: הפרעות קשב וריכוז, צליאק, אוטיזם, גמגום השמנה ועוד.

כמומחית לטיפול בילדים עם אילמות סלקטיבית הבנתי שאפשר ללמוד מזוהר שיעור חשוב על קשר עם לקוחות וזיהיתי הזדמנות מצוינת לשיתוף פעולה בינינו, שיענה על צורך שיש לילדים אותם אני מלווה בעבודתי.

אילמות סלקטיבית היא מצב שבו ילדים המדברים באופן רגיל לחלוטין בביתם, נמנעים מלדבר מחוצה לו (בחוג, בגן, בבית הספר ועוד). עד היום לא נתקלתי בדמות ספרותית המתמודדת עם התופעה, אך כילדה קוראת ספרים שבמרכזם עומדת דמות המתמודדת ומתגברת על קשיים, זכורה לי החוויה בה יכולתי במציאות, ברגעי התמודדות דומה, לדמיין איך אני הופכת לגיבורה מהספר ולהתמלא כוחות.

בתור מי שמחפשת לפתח דרכים נוספות לסייע לילדים ולמשפחות אותם אני מלווה, חשבתי שאם יצא לאור ספר ילדים ובו דמות המתמודדת ומתגברת על אילמות סלקטיבית, הספר יוכל להצטרף לסל הכלים בהם אני מציידת את המשפחות בדרך להתגברות על אילמות סלקטיבית. ערך מרכזי בעבודה שלי הוא קידום המודעות לאילמות סלקטיבית בקרב הציבור.  אין כמו ספר טוב להפצת הבשורה בקרב מורים וילדים שדרך ההכרות עם הנושא יוכלו לסייע לילדים המתמודדים עם המצב.

כך יצא שפניתי לזוהר בהצעה לשלב את נושא האילמות הסלקטיבית בכתיבתה. לשמחתי מיד נעניתי בחיוב ונוצר בינינו שיתוף הפעולה. לאחר ייעוץ מקצועי שלי "נולדה" דמות המתמודדות ומתגברת על אילמות סלקטיבית והיא תופיע בספר ה-11 בסדרת "יד הפלא" שיצא לאור בקרוב בהוצאת מודן.

זוהר אביב והדס מור

זוהר אביב (מימין) והדס מור

 שאלתי את זוהר איך נוצרה הדנאמיקה הזו של קשר הדוק עם הקוראים.

היא סיפרה לי שבזמן שכתבה סדרה לעיתון ילדים, החלו לזרום למערכת העיתון מכתבים מילדים שהעידו שמה שקרה לגיבור בסיפור- קרה להם. "זה כאילו כתבת עלי" כתבו לה הילדים. הם התחילו להעלות רעיונות ובקשות שונות להתייחסות בפרקי ההמשך. כך התבסס הקשר ההדוק בינה לבין קהל קוראיה שמתקיים עד היום.

זוהר מספרת שלעתים הקשר עם הקהל במציאות יוצר "תפנית בעלילה".

לפני מספר שנים היא קיבלה החלטה לסיים את אחת הסדרות מתוך תחושת מיצוי. היא הייתה משוכנעת שכתבה את הספר האחרון בסדרה, אלא שבתום מפגש באחד מבתי הספר, ביקשה משפחתו של אחד הילדים מזוהר, שתכתוב ספר המבוסס על אירוע טראומתי של תקיפה מינית אותה חווה הילד. הילד שהותקף ושקרא את כל ספריה של זוהר, סיפר לה כי במהלך התקיפה הוא דמיין שהוא אחת מהדמויות מספריה וזה נתן לו את הכוח להתגבר ולברוח מהזירה. הסיפור של הילד שכנע את זוהר סופית לכתוב ספר על פדופיליה למרות החשש שלה להתמודד עם נושא כל כך קשה ולחשוף את הילדים אליו. כך נולד הספר "חבורת כוח המוח 22 זאב במחשב" ותרם להעלאת המודעות לנושא בקרב ילדים.

 זוהר מסכמת: "הקוראים הצעירים, הם אלה שנותנים לי את הכוחות ליצירה הבאה ולהתמודדות עם הפחדים והקשיים שלי. אני מצידי, נותנת להם כוחות להתמודדות עם החיים דרך הספרים".

 זוהר מגשימה את חלום הילדות שלה בגדול. היא הפכה להיות הפיה שעושה את העולם הזה למקום טוב יותר ומסתבר שכשממש רוצים, מקשיבים ומתמידים, הדמיון והפנטזיה, הופכים  למציאות.