האיש ששחה רחוק מדי

על מיקוד והתמחות בטלוויזיה, או:
מבין או לא מבין בנושא - מה זה חשוב?.
מאת: טלי חרותי-סובר, דה-מרקר

» מדור אסטרטגיה

מאת: טלי חרותי-סובר  

הכל התחיל בטלפון שצילצל בוקר אחד. "שלום", אמר לי קול צייצני מהעבר השני של הקו. "אני מדברת מתוכנית ערב בערוץ 2" (השם, מפאת הכבוד, שמור במערכת). "רצינו להזמין אותך לפאנל בנושא הבדלי השכר בין נשים וגברים בישראל".

"אכן נושא ראוי", עניתי בשמחה, ותהיתי בקול רם מי עוד במתדיינים.

"רחל תורג'מן", ענתה, "וגם אלון גל".

"סליחה?", זקפתי זוג אוזניים תמהות. "אלון גל? מה לו ולפערי השכר בין נשים וגברים בשוק העבודה הישראלי?"

"הוא טאלנט של רשת", ענתה התחקירנית ביושר, "הוא מנחה את התוכנית 'משפחה חורגת', ואנחנו מחויבים".

"אבל איך בכל זאת הנושא הזה קשור לאלון גל?" התעקשתי לדעת, "מאיזה כיוון בדיוק?" תשובה אינטליגנטית בוששה מלהגיע.

תוכנית האירוח ההיא אינה היחידה. לפני כמה חודשים התארח האיש, המתהדר באחרונה בתואר "המאמן הלאומי", בתוכניתם המצוינת של בילי מוסקונה-לרמן ובן כספית. הדיון לא נגע בנושא הקואצ'ינג, אלא בעניין אחר לגמרי. המנחים והמרואיין דנו בלהט בלא פחות ולא יותר מהתמוטטות המעמד הבינוני בארצנו הקטנטונת.

מה אומר ומה אדבר - איסטנציה כלכלית חדשה קמה לעם ישראל. לא עוד חוקרים מתמידים מהאוניברסיטה, לא עוד מומחים שלומדים את העניין על בסיס יום-יומי. עכשיו תורו של מאמן השחייה וסוכן הביטוח שעבר דרך סדנאות מודעות (הומניקיישן, למי שמתעקש לדעת את הפרטים) והפך בסופו של דבר למאמן אישי - מקצוע, שאיך נגיד את זה בלי להעליב אף אחד, לא צריך ללכת בשבילו לאוניברסיטה. בשנים האחרונות הוא עומד בראש חברה, שעל פי תחקיר שפורסם כאן לפני כמה שבועות, אינה מקפידה, בלשון המעטה, בכבודם של עובדיה, ובעיקר בזה של עובדים פוטנציאליים.

איך, חשבתי לעצמי בפליאה, איך נהפך הקואץ' האנונימי בתוך חודשים ספורים למומחה שמוזמן לדבר על תכנים רחוקים ממנו כרחוק מזרח ממערב? התשובה פשוטה: בישראל של 2007 מספיק להופיע בטלוויזיה כדי לדבר על הכל. מבין או לא מבין בנושא - מה זה חשוב?

כששמעתי את תשובותיה של התחקירנית לא ממש ידעתי למי אני צריכה לבוא בטענות - אל האיש שעושה קואצ'ינג (שמישהו ינפץ כבר את הבועה הזו) ויודע להכות חזק בברזל החם ולנצל את התחושה שהוא באמת מבין משהו בתחום הכלכלי כשהוא נותן בראש באופן אגרסיווי ומעורר בחילה למשפחות אומללות, שבעבור 15 דקות של תהילה מפוקפקת מוכנות להכניס את כל מדינת ישראל לכיסן הפרטי; או אל מי שמבקש ממנו להופיע.

אחר כך החלטתי שלשניהם. למאמן המתיימר שלא מוכן להתרכז בדברים המעטים שהוא מבין בהם באמת, וגם למנהלי התוכניות, שכל בחירת מרואיינים שלהם מעלה שוב ושוב את השאלה כמה נמוך יותר עוד אפשר להגיע.

בתוכניות הבאות אל תתפלאו אם תגלו את צביקה הדר, איש אינטליגנטי בזכות עצמו, בשלל עצות מחכימות בנושא ההתחממות הגלובלית (הודעות ה-SMS של 'כוכב נולד' חוסכות בנייר), ואת גלית גוטמן, שתספר לכם איך מתמודדים עם בורסה נופלת. הם טאלנטים, לא?

Tali.hs@themarker.com
באדיבות אתר דה-מרקר