מה את מתרגשת?!

כולנו חוות לפעמים רגשות שליליים בנוגע לעסק שלנו.
אנחנו מתוסכלות כשהטלפון לא מצלצל,
מתרגזות על לקוחה שלא מבינה שאנחנו רק מנסות לעזור לה
ומפחדות שהעסק לא יפרוץ דרך

» מדור העצמה

אי אפשר להימנע מרגש שלילי, אבל המודעות לרגש מצמצמת את הנזק שהוא עשוי לגרום, משפרת את מצב הרוח, מאפשרת לשתף פעולה עם העולם ולהשלים את המשימות לשמן הקמנו את העסק.

על דרכים לניהול הרגש.

המיקוד - פנימה
אנו נוטות לייחס רגשות שליליים, כמו תסכול, פחד או כעס, לאירועים חיצוניים או לתגובה להתנהגות של אחרים. אלא שהצעד הראשון בדרך לניהול הרגש הוא לקחת אחריות על הרגש שלנו, שכן רגש שלילי הוא ביטוי לצורך אישי שלא מומש. למשל, הצורך להיות מוערכת או נאהבת.  

מעוניינת להוריד מעוצמת ההתרגשות?
נסי ליישם את העצות הבאות:

1. קראי לרגש בשם. לאחר שתזהי את הרגש שהתעורר, יהיה לך קל יותר לשתף אחרים בתחושותייך ולמתן את הרגשות הקשים שהתעורר. 

הכרות טובה יותר עם הרגש מקטינה מעוצמתו ומהפחד ממנו, בשל הגדלת  תחושת הודאות והשליטה (התחושה שכעת ניתן להתמודד עם הרגש בצורה ממוקדת ולכן גם עם הבעיה שנובעת ממנו). כמובן שעם זיהוי מקור הרגש, עשויה להתעורר התמודדות חדשה, שמניעה רגש שונה.

2. נסי למצוא את מקור הרגש. המודעות לגורם שעורר את הרגש שהתעורר בך, מאפשרת לך להפעיל שיקול דעת ולתת לו מענה ממוקד, "אני כועסת שלא שיתפו אותי בפרויקט החדש, אבל אני לא אתעלם... קודם אבקש שיסבירו לי...". או, "להבא, אשתדל להימנע מסיטואציה כזו". 

ע"פ מודל הגלישה, מקורה של תגובה רגשית שלילית עשוי לנבוע מתחום אחר בחיים, לאו דווקא מתחום העבודה. הרעה בתחום אחד עלולה להוביל להרעה בתחום אחר. חשבי על תחומים בחיים שגורמים לך צער או רגש שלילי אחר. את יכולה להרגיש שאין לך יותר כוחות להתמודד עם לקוחות, כשבעצם חוסר האנרגיה נובע מייאוש שאת חשה במערכת הנישואין שלך. לעיתים, במצב של מצוקה כלכלית, את עשויה למצוא פורקן ללחץ בהרפתקנות שלילית, כמו נהיגה לא בטוחה.

3. נסי להבין כיצד התגובה הרגשית משרתת אותך. מה את מנסה להשיג בעזרת הרגש -  תשומת לב? רחמים, שליטה מחדש? לאחר שתביני כיצד התרגשות מסוימת משרתת אותך, תוכלי למצוא ביטוי מתאים יותר לצורך שלך (לרוב, זה יהיה ביטוי בוגר ושכלתני יותר)

4. רגע, חושבים. יונג טען שהחשיבה והרגש הן פעולות מנוגדות הנמצאות משני צידיו של ציר. התרגשות שלילית מתארת מצב בו החלק הקוגניטיבי שותק או מושתק. בהתאם, על מנת להפסיק את ההזדהות עם הרגש השלילי ולעבור לניהול הרגש, נסי לעבור מהקצה הרגשי לקצה השני - השכלתני והשקול, זה שמעכב את הדחפים ומתכנן את העתיד.
מנקודת ראות שכלתנית, מרוחקת רגשית, יהיה לך קל יותר לנתח את הסיטואציה.

השתדלי שלא לעבור מקצה לקצה מהר מדי, כדי שתוכלי להישאר אמפתית לקשיים שאת חווה.

5. הרפיה. פעמים רבות כמות המחשבות גבוהה מאוד, ועלייך דווקא להרגיע את הסערה כדי להיות מזוהה פחות עם ההבנות הנוכחיות שלך, לרוב המחשבות האוטומטיות שלך, ולפנות מרחב למחשבות הנוספות והפחות מיידיות.
שיטות שונות יכולות לסייע לך להרפות את המוח הרוגש: תרגילי נשימה, תנועה, כתיבה אינטואיטיבית, ציור ועוד. מצאי את השיטה המתאימה לך.   

האחר
מרכיב משמעותי נוסף בניהול הרגש כרוך בהבנת המצב מנקודת מבטו של האחר.

לכל אדם תגובות אופייניות משלו. בדומה לשיח בין אנשים שדוברים שפות שונות, בשיחה בין אנשים בעלי סוגי תגובה שונים, יכולה להיווצר אי הבנה. אי ההבנה לא נובעת מהתנגדותו אלייך, אלא מניסיונו של האחר לבטא את העצמי שלו. זו השפה שהוא מכיר. הוא לא היה נגדך, הוא יצג את שפתו - תפיסתו.

כשאנו מודעים לשוני בשפות, אנחנו פתוחים יותר להבין את הזולת.

מודלים פסיכולוגיים רבים ניסו למפות את השפות השונות בניסיון 'ליצור סדר' והבנה.
לפי תורת האניאגרם, למשל, קיימים 9 טיפוסים שונים או 9 שפות שונות.
בכולנו קיים מעט מכל טיפוס, אבל לרוב יש טיפוס אחד דומיננטי יותר, שמניע אותו להגיב בצורה מסוימת.

לטיפוס 6, למשל, הטיפוס הסקפטי, החששן, המתלבט, חשוב להיות מוגן. בבואו  לשוחח עם טיפוס  8 החזק והאמיץ, שחשוב לו להיות חזק, טיפוס 6 יסבול מהדרך הבוטה שבה טיפוס 8 מבטל את חששותיו וספקותיו של 6, ומהנטייה של 8 (החזק) להתעלם מחוקים ומוסכמות.

8 (החזק) שנמצא באינטראקציה עם 6 (הספקן) יסבול בעיקר מהנטייה של 6 להימנע מעשייה כל עוד לא בחנו את כל השלכותיה ומהנטייה של 6 לדבוק במוסכמות ובחוקים.

מודל אחר -
יונג הבחין בין אנשים מופנמים לאנשים מוחצנים. לדבריו, לכולנו יש נטייה מסוימת להפנמה ונטייה מסוימת להחצנה; אבל לרובינו גישה אחת דומיננטית יותר. באופן כללי, המוחצנים מקבלים אנרגיה מאנשים אחרים וממקורות חיצוניים אחרים בעוד המופנמים הם אלו שמקבלים אנרגיה ממקורות פנימיים כמו חשיבה או העלאת רעיונות.

כשאדם מופנם משוחח עם אדם מוחצן (שמאופיין בדיבור על פני הקשבה, תגובה מהירה וחשיבה רוחבית-אסוציאטיבית), עשוי המוחצן לפרש את התנהגותו של המופנם (שמעדיף לשתוק ולהקשיב עד שיהיה לו משהו ענייני להגיד), כאדישות, חוסר מחויבות, סוציומטיות או ריחוק.

ובכ"ז - שתפי
עם כל החשיבות שביצירת בידול והבחנה ברורה בין העצמי שלך לבין האחרים, אל תשכחי שחשוב גם לשתף.
כשאת סגורה ו"מלאה" בדיבורים ושיחות עם עצמך, אינך מאפשרת כניסה של אמיתות, ידע או הדרכה שאת כל כך רוצה לקבל. דיבור עצמי אף עלול להגביר את הבדידות ולהעצים רגשות כואבים, שלא 'מתאווררים'.
שיחה עם חברים תניע אותך להסביר, לנסח ולהגדיר את הרגשות שלך,  גם לעצמך, לעבד את החוויה הרגשית ולאוורר את הרגשות וכן תחשוף בפנייך דרכי התייחסות נוספות למצב, שאולי לא חשבת עליהן.
שוחחי עם חברים,  שוחחי עם אנשים שאוהבים להבין את מה שהם מרגישים ועם אלה שמנהלים את הרגש שלהם, וקחי מהם  את מה שמתאים לך.

שלך, חוה ניסנבוים,
יועצת עסקית (M.A.)
מנהלת אתר גולדה