בין ניהול ושחר פאר

יועצי ניהול מרבים להתדיין בעניין חוזקות וחולשות של אדם - האם מומלץ לו לאדם לבסס את היומיום על חוזקותיו, או שעליו לעסוק בחיזוק חולשותיו?

» מדור העצמה

המצדדים בגישת החוזקות טוענים שחוזקותיו של האדם הן אלו שהביאו אותו עד הלום ואפשרו לו להתגבר על קשיים בדרכו. לפיהם, הטיפול בחולשות מעכב את האדם מלהגיע להצלחה או רווחה. וגם, מצוינות ותחושת רווחה יכולות להיבנות רק על מאפיין שאדם מצויין בו באופן טבעי (כלומר, לא ניתן להפוך חולשה לחוזקה).
לפי "גישת החולשות" (המכונה 'הגישה הפתולוגית' בלימודי עבודה סוציאלית), חולשות מעכבות או 'תוקעות' אדם במקומו ולכן אדם צריך להיות מודע להן ולטפל בהן.

לטענתי, טיפול צריך לשלב בין הגישות. בשלב ראשון, יש לזהות גורמים מעכבים או מחסומים ולמוסס אותם (תהליך שקורה במידה רבה כבר בזיהוי מקור החולשה, או המניע לה) ובשלב שני, לעיתים במקביל לשלב הראשון, עלינו לזהות את חוזקותיו של האדם ולסייע לו להגיע לאזורים נוחים אלו.

כדי להמחיש את טענתי,  אני מביאה את פרשנותו של אוריאל דסקל, כתב הספורט של גלובס, ביחס להישגיה של שחר פאר בוימבלדון. יולי 2007.

"...מדובר בספורטאית מעולה, מקצוענית אמיתית, ו-וינרית לא קטנה. אבל מה לעשות, כרגע שחר נשפטת לפי יכולתה להתמודד עם שחקניות צמרת כמו הנין, שראפובה, סרינה ויליאמס ומאורסמו. וכשהיא מתמודדת ברמות הכי גבוהות, אז נחשפות נקודות התורפה שלה שכולם בסבב כבר מכירים אותן - חבטת הגשה חלשה, משחק רשת בינוני וחבטת כף יד שטענה שיפור. על הדשא נחשפו החולשות אפילו עוד יותר, עקב חשיבות ההגשה ומשחק הרשת. וכך שחקנית כמו מריון ברטולי גברה עליה בקלות ביום שישי.

בעיה נוספת ששחר תיתקל בה היא העובדה שכבר הפכה מוכרת לכל השחקניות. ליריבותיה יש מאמנים שמבינים בטניס, והן ינחו אותה לתקוף את חולשותיה.
שחר היא שחקנית עם כיסוי מגרש מעולה, חבטות גב-יד ברמה של טופ-5, ועם חוסן מנטאלי ומוסר עבודה גבוה. סביר להניח שאם לא תיפצע היא תישאר בסביבות הדירוג העכשווי שלה - הישג אדיר בפני עצמו - לפחות מספר שנים. אבל בשביל להיכנס לטופ-10 היא תצטרך לשפר את החולשות שלה. הבדל בין מקום 15 למקום 5 הוא עצום. העבוה שאנחנו מצפים ממנה לעשות את הקפיצה הזאת היא מחמאה גדולה לשחר..."