סוד ניהול הכעס

סביב השולחן פוגשת סנדרה רגב, מגשרת מוסמכת, לא מעט אנשים כועסים. הם מגיעים כועסים ממקומות שונים - מעולם העסקים, הקהילה והזוגיות - ויוצאים שלווים. איך לנהל את הכעס? על כך במאמרה של סנדרה

» מדור העצמה

הכעס - מהו
רגע לפני שנבנה אסטרטגיה להתמודדות עם אנשים כועסים נברר מהו כעס וממה הוא נובע.

חוקרי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה הגדירו כעס כ"מצב רגשי שנע מחוסר נוחות בינוני לרוגז בעוצמה גבוהה". הכעס, כך הם כותבים, מתעורר כתגובה ללחץ, תוקפנות או דיכוי שמופעלים על אדם וסיבות שכיחות אחרות להתעוררות הכעס יכולות להיות:

- חדירה למרחב המחיה של האדם או הפרעה והטרדה מכל סוג שהוא
- פגיעה פיזית, נפשית, מילולית באדם או באנשים בעלי זיקה קרובה
- פגיעה ברכושו של אדם או נטילת רכושו ממנו
- בגידה של אנשים שהאדם נותן בהם את אמונו, למשל ניאוף
- עימות תפיסתי ומחלוקת על עמדות האדם ואמונותיו
- עשייה של אחרים בניגוד לתפיסה האישית של האדם

הרב קוק הסביר שהמניע העמוק והפנימי לכעס, הוא העדר ביטוי עצמי של האישיות, וכישלון של האדם להוציא את עצמו אל הפועל ולבטא את כישוריו ומהותו הפנימית. אחרים אומרים שכעס הוא תגובה הישרדותית, תגובה טבעית ואינסטינקטיבית לאיום מיידי. התגובה הטבעית היא תוקפנות. כעס מעצים רגשות ופעילות תוקפנית, שבעבר הרחוק היו הכרחיים להישרדות.

בעולם החדש והמודרני של היום, ברוב המקרים איננו זקוקים לתגובה כוחנית ותוקפנית כדי לשרוד. למעשה, הנטיות התוקפניות והעוצמתיות שלנו גורמות יותר נזק מאשר תועלת. למשל, דרגות גבוהות של כעס כרוני והתנהגות תוקפנית קשורות לתמותה גבוהה של הכועסים בעיקר מהתקפי לב (ר' ספרו של אהרון בן זאב, 'בסוד הרגשות').

כולנו מכירות את העצה: "תן לו להוציא קיטור ולחץ- זה ירגיע אותו"- פסיכולוגים היום טוענים כי "להוציא את כל הכעס החוצה" הוא מיתוס מסוכן. יש אנשים אשר משתמשים בצורך שלהם לשחרר כעס כרישיון להזיק לאחרים. מחקרים מוצאים שמתן אישור לכעס לפרוץ בעצם מגביר ומעצים אותו ואת התוקפנות הנלווית ולא עוזרת כלל לאדם הכועס או לזה שהכעס מופנה אליו בניסיונות לייצב את המצב או להתיר את הקונפליקט.

פסיכולוגים ממליצים למצוא את הטריגר לכעס ואז לפתח אסטרטגיות להתמודדות עם הטריגרים בעצמם.
ומה אתן יכולות לעשות כשאתן פוגשות אדם כועס?

הקשיבו בצורה אקטיבית
אדם כועס זקוק מאוד שיקשיבו לו. הקשיבו לו ונסו להבין מהיכן נובע הכעס שלו. הקשבה זו תפחית את העוצמה בה בעת. השתמשו באמירות כמו: הבנתי ממך שאתה מרגיש.... שוב ושוב עד שאדם אומר 'כן'  מרגיע ונותן תחושה של בטחון. בתחושה זו, ניתן יהיה לפרוץ את מחסום הכעס/הישרדות ולהתחיל לשוחח על אפשרויות לפתרון.

דברו בטון רגוע
אל תתפתו להרים את הקול. במילים אחרות, אל תיכנסו למעגל הכעס. במידה ואין ברירה, אמרו משפט כמו: "מה שיש לך לומר מאוד חשוב בעיני, ואני רוצה לשמוע - אבל  בטון הזה ובעוצמה הזו זה לא אפשרי - ברגע שתוכל לשוחח - אני כאן!". משפט כזה מכניס מצד אחד אלמנט של כבוד כלפי דבריו של האדם ומצד שני מבהיר כי העוצמה חייבת לרדת.

ברגע שהאדם נרגע והוא מוכן לשוחח - וודאו שאתן מקשיבות! אם הוא מתקיף שוב, התגובה האינסטינקטיבית שלכן עשויה להיות התגוננות, אלא שהתגוננות מתפרשת בעיני אדם כועס כסוג של התקפה וזו עלול להכניס את השיחה שוב למעגל ללא מוצא.

תקשורת לא מילולית
התקשורת שלנו בנויה לא רק ממילים, שימו לב שגם התקשורת הלא מילולית שלכן משדרת רוגע ובטחון. הימנעו מהבעות הפנים מכווצות, ישיבה מאיימת ותנועות ידיים גדולות - כל אלו עלולים להתפרש כאיום ולהחזיר את מעגל הכעס.

"מה אתה רוצה?", "מה אתה צריך?"
לאחר שהקשבתן לו בצורה אקטיבית ונתתן לו תחושת בטחון ורגיעה, הצעד הבא הוא לתת לו מקום להביע את רצונותיו וצרכיו. עכשיו הוא כבר הרבה יותר רגוע ואתן תופתעו לראות שתמונת המצב משתנה והצרכים האמיתיים שלו צפים ועולים. איתם כבר ניתן לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמה אמיתית.

טיפ אחרון
מה עושים מול אדם כועס? אותו דבר שתרצו שהוא יעשה עבורכן בשעת כעס.

לשאלות ותגובות לניהול הכעס בפורום גישור ויחסים