מכל לקוחותיי השכלתי

היום האחרון של שנת 2011, פתחה של שנה חדשה. תמיד היום האחרון בשנה הוא יום של חשבון נפש עבורי, בודקת עם עצמי כמה התקדמתי בשנה האחרונה כאישה, כאם, כבת זוג, כמטפלת, כבעלת עסק, עד כמה חיזקתי את המומחיות שלי בתחום האכילה רגשית.

היום החלטתי לבדוק עם עצמי גם מי היו הלקוחות שהכי השפיעו עליי בשנה האחרונה, ומה למדתי מכל אחת ואחד מהם על עצמי, על המיקוד שלי, על נקודות החוזק ונקודות הקושי שלי, אילו נכסים רגשיים צברתי בזכותם.
אני מבקשת מראש סליחה אם אגלוש קצת להשתפכות, אולי זה מה שקורה למי שעוסקת בטיפול רגשי, כשהיא נפרדת מעוד שנה…

אתחיל מ-א., לא רק בגלל ששמה מתחיל באות א', אלא בגלל שכל כך הרשימה אותי באנרגיית החיים היצרית והסוחפת שלה, בחוכמה העמוקה וביצירתיות שלה, ביכולת שלה לאפשר לעצמה להיסחף למחוזות דמיון שהעלו בה רגשות בעוצמה רבה, ולהעביר את כל החוויות לאחר מכן אל הכתב, בהתמודדות שלה עם הקשיים הבלתי נמנעים ובאומץ שלה להתמודד עם הפחדים העמוקים ביותר שלה בלי לוותר.
מהרגע הראשון שנכנסה אליי לקליניקה, כאילו היה ברור לשתינו שאומנם היא באה אליי כדי לטפל באכילה שלה, אבל כמעט מיד האוכל והאכילה הפכו להיות רק השער פנימה, לכל התחושות, הרגשות, הזיכרונות, כל מה שביקש סליחה וריפוי. וביחד הפלגנו במסע המרתק הזה לעולמה הפנימי. אחרי כל פגישה איתה הרגשתי בפשטות מלאת הכרת תודה על כך שזכיתי בנוכחותה, בהבעת האמון שלה בי. הרגשתי שהשפע והפתיחות שלה מעוררים בי, המכונסת ומופנמת מדי לעיתים, אנרגיות חדשות.
לך א. יקרה, שהרגשת צורך בהפסקה אחרי טלטלה כה משמעותית שעברת במהלך החודשים שליוויתי אותך, אני שולחת ברכה מכל הלב לשנה נפלאה, צבעונית ומלאת ביטוי עצמי.

אמשיך עם עוד א., גבר הפעם, שהגיע אליי אחרי שניסה לטפל בהשמנה שלו באמצעים שונים.
הוא הגיע אליי בזהירות ובחשש, פנה תחילה בשם בדוי דרך פורום שאני מנהלת, ורק אחרי סבב שאלות ותשובות בפורום העז להתקשר. הוא תיאר את עצמו בטלפון כבעל עודף משקל רב, ממש כ"הר אדם".
כאשר הגיע, ראיתי לפניי בחור מקסים ושובה לב, בעל מימדים קטנים בהרבה ממה שתיארתי לעצמי, שביטא בדיוק רב כל כך את כאבם של אנשים שמנים, כשסיפר לי על הדחייה החברתית שהוא חווה, עד כדי שנאה עיוורת כלפיו ממש.
לצערי הספקנו להיפגש פעמיים בלבד לפני שא. נסע לשליחות של מספר שנים עם משפחתו בחו"ל.
בפגישה השנייה א. העלה זיכרון כואב מגן הילדים, זיכרון שבו הרגיש בושה עמוקה וחווה השפלה עקב טעות שעשה, טעות תמימה של ילד קטן…כל כך הרבה שכבות הוא עטה על עצמו כדי להסתיר את אותה בושה ולטשטש את אותו כאב, וכל כך רציתי להמשיך ללוות אותו בדרך לחופש אמיתי מהכבלים הפנימיים.
הצעתי לו שנמשיך את הפגישות בסקייפ, בינתיים הוא בחר שלא להמשיך.
אני שמחה לראות שהוא ממשיך לקרוא גם מחו"ל את המידע שאני שולחת.
לך א. יקר אני שולחת ברכה מעומק לבי לשנה שבה תישא את ראשך בגאווה ותרגיש שייך, ואולי דווקא במקום כה שונה, שבו אינך מצפה להרגיש שייך.

ואסיים ב-י., בת גילי, שמספר הקווים המשותפים בינינו עלה על כל דמיון…
י. גילתה במקביל לטיפול אצלי שהיא סובלת מהפרעת קשב וריכוז (זה דווקא לא אחד מקווי הדמיון בינינו), וזיהתה בטיפול עד כמה הפרעה זו משפיעה גם על התנהלות האכילה שלה, מבחינת הקושי בתכנון ובארגון, וגם מבחינת הקושי לעצור, להבחין אילו רגשות מלווים את האכילה שלה, וליישם החלטות שקיבלה כמו הקדשת זמן לעצמה, הירגעות בעזרת מדיטציות ועוד.
הקושי ו"הרעש" הפנימי הכריעו את הכף. אחרי שש פגישות, כש-י. כבר הצליחה לעצור ולחוות את רגשותיה הלא נעימים מבלי לנסות למוסס או להפיג אותם באמצעות אוכל, גבר הקול הפנימי שרצה לחזור להרגלים הישנים, שרצה שקט, ומבחינת י. שקט היה זמן עם עצמה מול המחשב או מול הטלוויזיה בחברת האוכל.
כיבדתי את בחירתה שלא להמשיך בתהליך. גם איתה אני ממשיכה להיות בקשר דרך המייל ומדי פעם גם מקבלת ממנה תגובות נלהבות. אני מודה לה על שלמדתי דרכה שאחד הקשיים שמלווים כנראה רבים מהאנשים והילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, הוא בנושא האכילה.
לך י. יקרה, אני מאחלת שנה של שלווה פנימית וחיצונית, של אהבה אמיתית והכרה בערכך וביופייך.

יכולתי להמשיך, כמו שאמרו חכמינו, עד שתגיע קריאת שמע של שחרית….
אני מאחלת לכן הקוראות ולכולנו, שנה נפלאה, שנה של הצלחות והגשמת חלומות, שבה נהיה בחברת אנשים שבנוכחותם אנו אוהבים את עצמנו, שנאכל בשמחה אוכל שיעשה לנו רק טוב, ושנאהב את עצמנו מכל הלב.